היה לי סופ"ש רע, רובם כאלה

יותר מידי אוכל

להעמיד פניי דתייה למשפחה

להיות תקועה בבית יותר מידי

שמעירים אותי מוקדם מידי כשאני רוצה לישון.

סופש"ים אמורים להיות זמן שקט,

זמן מנוחה,

זמן משפחה.

אני מקנאה לצערי,

כי אצלי זה לא ככה.

אולי כשסופסוף אצא מהבית גם לי הסופ"שים יהיו טובים.

שלא אצטרך כל הזמן להעמיד פנים.

לצאת עם האוטו לכביש המהיר הריק לסיבוב לילי,

לאכול במסעדה מלאה עד אפס מקום,

ליהנות מחיי לילה שופעים של עיר,

לטייל, לנסוע,

לא לכאוב.

לא לכעוס.

להירגע,

כמו שצריך להיות.

גם אני אזכה בזה מתישהו?..