זה לא דבר שאני מסוגלת להתחסן נגדו.

זה תמיד יכאב.

ככה זה כבר שש שנים.

מאז שהיא אובחנה, כל החיים שלנו התהפכו. מהקצה אל הקצה.

עברנו מהמשפחה שיוצאת לטיולים, אוכלת ארוחות ביחד, צוחקת על כל דבר, מזמינה אורחים ומארחת, 

למשפחה הכי סגורה ומסוגרת שיש.

אתם נהייתם ממורמרים.

הכל אצלכם חייב להיות בצעקות או קללות. וזה לא נמאס לכם.

אני מבינה שאתם כועסים על אלוהים. ואני לא כועסת?

גם אני לא ביקשתי את זה. גם אני לא ביקשתי שהיא תהיה שונה.

גם אני לא דימיינתי שאני אצטרך להתמודד עם דברים שאנשים רגילים לא עוברים על בסיס יומיומי.

אף הורה לא מבקש לעצמו ילד כזה. אף ילד לא מבקש לעצמו אח כזה.

אבל חייבים להמשיך לחיות!

הדבר הזה נפל עלינו בהפתעה.

אבל החיים עכשיו הם כבר לא הפתעה, אז תתנהגו כמו בני אדם..

זה כלכך הרבה לבקש?..

לא קל לנו. לא קל לי.

וזה לא נראה כאילו לכם אכפת מעובדה זו.

אני יודעת שהכל יותר חשוב.

העבודה, הכסף, לקנות את הדבר הזה ולנסוע בשביל זה, לשלם את החשבון שכבר מאחר.

כבר הייתה לי את השיחה הזאת מאה פעמים.

כן, הם ההורים שלי, והם אוהבים אותי יותר מהכל ודואגים לי.

מה עם קצת להראות את הדאגה המדוברת?..

מה עם לשאול אותי מה שלומי לפעמים?

לשאול איך היה היום שלי?

לשאול אם אני צריכה או משהו, או רוצה סתם לצאת לסיבוב בשכונה?

פעם כל זה היה.

היינו רואים סרטים ביחד כולנו,

היינו מטיילים בשבתות ומשחקים,

היינו משתפים מה אנחנו מרגישים.

היינו משפחה נורמלית.

וכל זה פשוט נעלם.

אה, וזה גם בהחלט נחמד שאחרי כל סצנה ודרמה שלכם, אחרי כמה שעות הכל נמnק כאילו לא היה שום דבר.

אבל אני זוכרת. כל מילה.

אמא, אבא, אתם יודעים שיש לי הפרעות אכילה כבר שנה וחצי?

לא. בטח שלא.

אתם לא שמים לב שבארוחות משותפות אני בקושי אוכלת.

אתם לא שמים לב שבזמן הלימודים אני חוזרת הביתה וזורקת את האוכל הלא אכול לפח.

אתם יודעים שהייתי חותכת את עצמי?

בטח שלא. כביכול אני ילדה מאושרת בלי דאגות בחיים בעיניכם. אבל יש לי את הצלקות שיוכיחו אחרת.

אתם יודעים שגם אני מרגישה לבד לפעמים?

אתם יודעים שגם אני נשברת?

אתם יודעים שגם אני בוכה כשאף אחד לא שם לב?

אני יושבת ומקשיבה לI'm All Out Of Love של אייר ספליי.

אתה זוכר אבא כשהיינו יושבים שעות ומקשיבים לשיר הזה ביחד?..

אתה זוכר כמה זמן פשוט היינו יושבים ומקשיבים למוזיקה ביחד?..

אתה זוכר שתמיד היה את השיר הזה שהיית שר לי לפני שהלכתי לישון?

המילים מתנגנות לי בראש בלי סוף.

מה קרה לביחד?.. 

אתם יודעים שכשאני מסתגרת חדר שעות,

ומפציצה את הבית עם המוזיקה הכי חזקה,

טורקת דלתות וצועקת,

זה רק כי אני רוצה את ההורים שלי בחזרה?..