אוףף היו לי ימים כאלה מטורפים, נדפק לי לגמרי המוח מהעישון.. אין לי כוח לחשוב, אין לי כוח לפעול..רק בא לי לישון כל היום
אבל במילא נגמר לי מה שהיה אז אבוד לי להמשיך עם זה - בימים הקרובים חזרה לשגרה :\
שלא נדבר על הבולמוסים המפגרים שתוקפים אותי בלילות אחרי ימים של צום, אני פשוט צריכה להתחיל להפוך את זה ולאכול את הקלוריות האלה בבוקר ולא בפאקינג 11-12 בלילה!
הדבר היחיד שיצא לי טוב זה שהייתי כל כך הפוכה ולחוצה בימים האחרונים שזה גרר ריב עם אמא שלי שהתחילה להגיד "תשלמי על כל האוכל שאת אוכלת אם את עובדת" אז מה שהיה לי לענות זה :"אני פשוט לא יאכל בבית ולא אשלם לך :)" אז מעכשיו בבית - אין לאכול. עד שהיא תבוא ותתנצל, אבל זה שהיא בכלל אמרה את זה יתן לי תירוץ מספיק טוב כדי להמשיך עם זה.. זה כבר חוסך לי כמות קלוריות נכבדת...
כמה כיף לכתוב פה שוב בלי לחץ..המקום הזה פשוט מרגיע אותי, להרגיש שלא משנה מה- תמיד יש לאן לחזור עם כוחות מחודשים...
היום קראתי משהו מדהים שנתן לי מוטיבציה בטירוף ורציתי להגיע הביתה ולשתף את זה לכל הבנות שיקראו את הפוסט הזה(ולא בטוח שיכנסו לפוסט בבלוג ההוא לבד), לקחתי מהבלוג הזה : http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=810278&blogcode=13345210 ואני ממש ממששש ממליצה לקרוא!!!!
"יקירתי,
הגיע הרגע שלך להוכיח את עצמך. אחרי שביזבזת כ"כ הרבה זמן בסבל של בולמוסים וצומות, את הולכת לעשות את זה כמו שצריך, מההתחלה ועד הסוף.
את צריכה להתנהג בהגיון, לפי הרציונל שלא נותן לשום תחושה, ובטח של רעב, לבלבל אותו או להפיל אותו.
אין דבר כזה לא יכולה- יש לא רוצה. ואת בוחרת לרצות. את זאת שאחראית למעשים שלך, את בוחרת בשליטה בעצמך ובגוף שלך, יש בך את הכוח להלחם ולהצליח.
אל תתני לפחד להפיל אותך.
תסתסכלי תמיד קדימה, ממוקדת במטרה, בתמונה הגדולה, זאת שתביא לך סיפוק אדיר בסוף הדרך, ולא סיפוק רק לדקות הקרובות. את הרי מכירה את זה ממזמן. את יודעת שזה טעים לשניה, ואחר כך נעלם לך במורד הגרון, ומתיישב לך בבטן, ביריכיים, ובישבן. ואז את מצטערת. הגיע הזמן שתתעלי מעל זה, שתפיקי לקחים, תסיקי מסקנות, ותלמדי מטעויות.
אל תחכי לרגע המתאים, לרגע הזה שתמיד יהיה "מחר", "יום ראשון", "תחילת שנה", "אחרי החגים". את צריכה להביא את ההצלחה אלייך, לא לחכות שזה פשוט יקרה יום אחד.
אני יודעת שזה קשה, ושיש ימים בהם את חושבת "זה לא שווה את זה, זה קשה מידי, אני אחכה להזדמנות אחרת". אבל הדרך היחידה להצליח היא להלחם ולא לוותר, גם אם זה קשה עכשיו, גם אם עכשיו יש הזדמנות פז לאוכל טעים ומשובח, גם אם התאמצת ולא ראית ירידה, וגם אם חרגת מכמות הקלוריות שהקצבת לעצמך- אף פעם אל תוותרי! כי ברגע שבו זה יקרה, ברגע בו תתני לפחד להשתלט, איכזבת רק את עצמך. הרגע יעבור ולא תוכלי לחזור אליו בשביל לשנות ולתקן. הרגעים שתזכרי, אלו שחקוקים עמוק בזיכרון, אלו שאפשר להזכר בהם אחרי שנים ולהעלות חיוך של גאווה, הם אלו שבהם נלחמת ולא וויתרת גם כזה היה נראה קשה ולא אפשרי.
הכוח טמון בך, את פשוט צריכה לנבור עמוק ולמצוא אותו. הכל בראש ובכוח ההתמודדות. זכרי תמיד, שהסיפוק שיהיה לך אחרי שתתמידי יהיה פשוט אדיר, עוצמה שאין לתארה, ושום טעם מתוק של עוגה לא מתקרב להרגשה הזאת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
love u ana
