שלום לכולם,

לפני הכל אני חייבת להתוודות שזאת הפעם הראשונה שאני בעלת בלוג באתר הזה ובכלל, וכנ"ל בנוגע לפעם הראשונה שאני מפרסמת פוסט,

ככה שאם עיצוב הבלוג או הכתיבה לחלופין תהיה על הפנים- הערות בונות יתקבלו בשמחה, אה וגם רחמים :)

בכל מקרה, כבר תקופה שאני קוראת בישראבלוג בלוגי דיאטה שונים ומשונים ושמתי לב שזו תופעה די נרחבת כאן...
לפני כחודש וחצי- חודשיים, התחלתי את תהליך השינוי שלי, לרדת במשקל,

ובערך לפני חודש התחלתי לקרוא בלוגי דיאטה שונים, וזה לגמרי ממכר.

ממכר לראות אנשים שעוברים תהליכים דומים, כותבים על זה, וללא ספק גם בין היתר קיבלתי טיפים לא רעים במשך הזמן הזה.

אני חושבת שיועיל לי להאצת התהליך אצלי,

לתעד גם אני את מה שהולך אצלי בראש (ובדיאטה) ואולי גם לקבל עצות או סתם תמיכה.

הרקע עליי בנושא הדיאטה הוא כזה- הזנחתי את עצמי במשך תקופה לא קטנה, אני לא "רזונת" כבר מגיל 14 בערך,

השמנתי לאחר איזה טיול ובחיים לא הייתי אחת ששומרת על המשקל אלא אחת שלא ממש דופקת חשבון.

לא הייתי "ענקית" אז אף פעם העניין הזה לא הפריע לי, וזה לא היה משהו מטורף, היו מחשבות קצת להוריד איזה 5 קילו אולי.

עברתי משהו לפני כשנתיים ששיבש לי לחלוטין את הרגלי האכילה (שנבע משיבוש בהרגלי השינה בין היתר) וגרם להשמנה.

 הייתי אוכלת אולי ארוחה אחת או שתיים ביום, היו תקופות שנשנשתי מלא בין לבין,

היו תקופות שהייתי אוכלת ארוחה אחת, ואחרי 15 שעות אולי אוכלת עוד משהו, ואז כבר אוכלת מלא (בולמוס כמו שמכנים את זה כאן)

 בין לבין גם היו לא מעט ימים שלא אכלתי יום, יומיים, וכמובן שלאחר ה"צומות" האלה טחנתי בשבירת הצום.

בכל מקרה, כל מיני דברים לא בריאים שלא עשו כ"כ טוב לגוף שלי וגרמו לעלייה במשקל אפילו מעבר למצב ההוא שהייתי צריכה להוריד אולי איזה חמישה קילו עודפים.

כבר תקופה שאני רוצה לעשות שינוי, קרוב לשנה, כל הזמן דוחה, לא מספיק נחושה, גם החיים לחוצים (שזה לא תירוץ אבל ברקע),

יש דאגות אחרות וכו', ובכללי בעיות רבות לצערי שמשקל ודימוי גוף הן כנראה הקטנות שבהן.
בכל אופן, לפני כמה חודשים הרצון התחזק, התבשלתי בעניין מספיק זמן, והתחלתי לפעול, והפעם באמת, לא רק בראש שלי,

אני חייבת לציין שהמוטיבציה לזה בין היתר נבעה מכך שתכף הצו הראשון שלי,

ומעבר לפידוח של לעמוד בחזייה ותחתונים כשיש לך מה להסתיר, גם היה לי חשש שהצבא יוריד לי חס וחלילה פרופיל על העודף משקל, למרות שבמקרה שלי זה היה סתם פוביה, כי אין "עד כדי כך" עודף משקל.

בנוסף, שמתי לב שבכלל, כל החיים שלי שדי עצורים כבר כמה זמן, וכמובן שמשקל זאת לא הסיבה היחידה לכך,

 אבל תמיד ב"פנטזיה" מסוימת אני מדמיינת שאני מתחילה לחיות כשאני נראית טוב. והאמת? אני כבר מתה להתחיל לחיות.

אז זאת אני, בת 17, בגובה 1.62-1.63 (בערך) נכון להיום במשקל 66.5 (בערך)

הורדתי עד כה כשבעה קילו (הייתי במשקל 73.5 בערך)

אני לא מנוסה בדיאטות וזאת פעם ראשונה שאני עושה כזה דבר, ולכן היה לי מן הסתם מעין אשליה שאני אוריד הכל ברגע,

ואפילו מהשבע קילו חצי התלהבתי חצי חשבתי שאוריד יותר, ואפטר מכל העודפים מהר, בשלושה חודשים בגג, ולא בתקופה ארוכה יותר כמו שכרגע נדמה שזאת הולכת להיות.

כרגע אני כבר קרוב לחודשיים בדיאטה (התחלתי באמצע אפריל) ובערך כבר שבועיים תקועה במשקל.

החשבון גם אומר שהורדתי 7 קילו בחודש וחצי.

הדיאטה שלי בעצם הורכבה עד כה, מלנסות לאכול בריא, לצאת מהעניין של לאכול פעם/פעמיים ביום, ולהתחיל לאכול כל כמה שעות, כמו כן בארוחות שאני כן אוכלת, מן הסתם לאכול דברים דלי קלוריות כמה שיותר,

ושגרת "תה ירוק" שנכנסה לפני בערך שלושה שבועות (כי קראתי פה שזה עוזר לדיאטה)

לצערי ספורט בקושי יצא/יוצא לי לעשות, ואני מאמינה שאתם מבינים כבר בשלב זה,

שגם אני פדלאה לא קטנה שלא עשתה ספורט מאז שהשמינה לפני שנתיים (אז כן, זה בדיוק ככה)

כרגע אני מניחה שהדבר היחיד שיכול לקדם אותי לקצב טוב להורדה במשקל הוא ספורט בתדירות גבוה,

הבעיה היא כמובן מוטיבציה, עצלנות, חוסר בזמן, בגרויות וכו'.

היתרון הן שהן נגמרות עוד חודש ועד אז ייגמר התירוץ הזה לפחות.

אני יודעת שחפרתי המון, מבטיחה ששאר הפוסטים לא יהיו כאלה.

ושיהיה בהצלחה :)