אנחנו האויב הגדול של עצמנו

פוקחת עיניים. נזכרת. רעש, מפתח, מרתף, רגל כסא. אה, כואב לי האף. 

אני מתיישבת. רואה את יובל יושב על הספה, שהוא בעצמו אפשר לומר, ניסר.

יושב וחושב. הגבות שלו מכווצות, כמו תמיד, כשהוא ישב בסלון, וחשב.

כל הזמן חשב. כשאני מסתכלת עליו כמה שניות, הכל מציף אותי.

איך שהדחקתי הכל. את כל מה שקרה. את כל מה שהיה.

בנינו חיים. ביחד. אהבנו.. אהבנו מאוד. 

אני עדיין מסתכת. והכל עדיין ממשיך להציף.

תמונות רצות לי בראש. 

יובל ואני יושבים מחובקים, בגלגל הענק, ביריד הענק שהיה לפני חצי שנה.

יובל ואני בחנות ספרים, מחפשים ספר שאהב שנינו ונקרא ביחד .

יובל ואני, מתנשקים על הסירה בנהר בניו יורק. 

יובל ואני מתמזמזים בבר. 

יובל ואני רוקדים במועדון.

יובל ואני מסתובבים בפרדס בקיבוץ ליד הבית, הוא ממש נוגע בי בפעם הראשונה.

יובל ואני מצטלמים בתא צילום באמצע המדרחוב. התמונות עוד על הקיר שלי.

יובל ואני מאוהבים יותר מתמיד, טסים להודו ביחד. 

יובל ואני שוכבים. בבית שלי,שלנו. 

יובל ואני משתוללים בבית, שומעים היהודים. הלהקה האהובה עלינו. נפגשנו בהופעה שלהם בפעם הראשונה.

יובל ואני. 

אני ויובל.

אני.... ויובל.... כבר לא ביחד. כבר לא אותו הדבר. הכל זכרונות.

בגללי. הרסתי הכל. בגדתי בו...

הייתי שיכורה מאוד. יובל ואני בדיוק היינו בריב.

המוסיקה במועדון שאני ויובל הולכים. הלכנו.. הרבה, הייתה חזקה.

מחרישה. היה אחד, שכל הזמן נמרח עליי, נצמד אליי..רקד לידי. הסתכל עליי..

 ושוב, אני חוזרת, הייתי שיכורה מאוד. 

אז התקרבתי אליו. נגעתי בו. הוא נגע בי. וזה המשיך כמה דקות ארוכות.

ואז יצאנו החוצה, לספסל במקום שאנשים לא עוברים, מאחורי המועדון. 

והוא הוריד לי את החולצה, את המכנס.

הגבתי . הורדתי לו את החולצה, את המכנסיים, את התחתונים הוא הוריד בעצמו.

ראיתי צל. היה חשוך מדי ולא זהיתי מי זה. הוא הסתכל עלינו. 

בסוף התברר שזה היה יובל. מאז הוא לא סלח לי. לא דיבר איתי.. לא תקשר איתי. פשוט נעלם מהבית. 

עברו כבר חודשיים. ארוכים מדי. ולא שמעתי ממנו כלום. 

אני עדיין מסתכלת עליו. מרוכז כל כך. יפה מתמיד, אבל נראה מיוסר.

הוא הסתובב אליי פתאום, וראה שאני מסתכלת עליו. רק אז שמתי לב שאני בוכה.

הוא  הסתכל עלי ואני הסתכלי עליו. הרבה זמן. נזכרים בכל מה שקרה. בכל מה שהיה.

הוא קם, התקדם מהר. הסתכל עליי לעוד רגע קטן ונישק אותי. 

השפתיים של יובל. הלשון של יובל. החום של יובל. הזיפים של יובל. 

כמה התעגעתי אליהם.