התקפת מחשבות של 3 לפנות בוקר
בשילוב לופ בלתי פוסק של השירים הכי מתאימים לשעה ולמצברוח
קונפליקט עתידי?
מה אם התחושות הפנימיות מתחילות להתעורר לאט משנת החורף הארוכה שלהן?
האם אני רוצה יותר מזה?
האם אני רוצה אותה יותר?
ומה אם כן?
איך מכניסים אהבה בזמן לימודים כאלה?
בזמן שיש בקושי אוויר לנשימה ושעות שינה לאחד, אז לשניים?
וזה באמת שלא משנה שהיא באותה כיתה
הזמן והעבודה דוחקים גם ככה...
כשבדיוק אתמול יצא ממני פוסט במקום אחר על כך שכבר אין ציפיה ואין שום דמות שתוכל להיכנס לתבנית הציפיה שלי, כי התבנית ה"אידאלית" וכן התבנית ה"צפויה" נעלמות.
יותר ויותר עולה שלא צריך תבנית שכזו, אלא רק לחכות לדברים שייקרו
מממ... ממתי הגישה הזאת נעלמה?
ומה אם..
ומה אם..?
ומה אם היא, ידידה טובה מהכיתה ואחת החברות הטובות שלה, מתחילה לשלוח סימנים והתנהגות שאפשר לפרש אותם באופן דומה לסימנים שכנראה מתחילים להישלח ממני אליה?
הדברים עשויים באמת להתחמם ולהיות דחוקים ומבלבלים יותר אם, וככל הנראה - כאשר, אצטרף לצוות עבודה צמודה עם שתיהן עד סוף הסימסטר
רוצה כל כך
לא רוצה בכלל
לא יודע
ומה את עוד עושה לי בראש?
כבר תקופה רצינית שתפסת חזק פינה בפנים
ולא מוכנה לצאת משם
באמת אוף, את תפוסה כבר כמה חודשים
(הייתה החלטה שגויה, באמת...)
לעזאזל, תחזרו לשנת החורף שלכן
אתן עושות יותר מדי צרות
אל תתעוררו לי עכשיו....
בבקשה מכן.....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
