מסתורית - סיפור בהמשכים

היא חושבת שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא שמים לב שאכפת לה משתיהם יותר מאשר מאיתנו, היא הוכיחה את זה - לי לפחות אלפי פעמים כשהיא שמה אותם בעדיפות קודמת למרות שאני הייתי ראשונה או הקשיבה למה שהם אמרו לגבי, נפנפה אותי מולם למרות שההיגיון של כל אדם אומר שבקטע המסוים הזה אני אמורה להיות בעדיפות קודמת.. זה לא פייר שכשהיא צריכה לתת לכולנו יחס שווה היא מעדיפה אחרים ודופקת חלק ואחר כך היא מרגישה רע לגבי זה.. אני יודעת. זה נשמע קנאי ומטומטם ואולי אני באמת מקנאה.. מותר לי לא? אני רק בן אדם.. מותר? 

שמתי לב שאני אף פעם לא נכנסת לפרטים בקטעים האלה כשאני כותבת בישרא בגלל שאני מפחדת שיקראו את זה ויבינו מי אני ואיך אני מרגישה לגבי אנשים מסוימים למרות שאין סיכוי בעולם שהם יקראו את זה באמת ויגיעו לכאן.. אז אם את שם - שוב נפנפת אותי לטובת אחת מהם, תודה רבה. מענין איך מילה אחת מהם משנה את דעתך לגבי כל כך מהר,  אולי כשתעזבי באמת יהיה יותר טוב ויותר קל.. אז כנראה שאני יחכה.. שלא תביני לא נכון אני כן אוהבת אותך אבל חבל שמגיעים לקטעים כאלה של קנאה.. אני מכירה אותך כל החיים ואותם הכרת רק השנה ועדיין את מעדיפה אותם.. 

עכשיו הבנתי משהו.. אני לא טיפוס מי שישמע חברתי.. אני אדם שקשה לו להתחבר והם מתחנחנות כאלה.. זה כנראה בגלל זה.. אין לי חן אני לא מצחיקה אני לא חמודה חברותית או שנונה.. אני בן אדם יחסית ריק.. יש לי אופי אבל הוא מורכב מביישנות ופחד מאנשים.. אני מניחה שיש סיבה לזה.. אולי בגלל חלק מהדברים שקרו בגן כשהייתי ילדה ומאז אני ככה.. הייתי רוצה אופי חזק, להיות מצחיקה שנונה חברותית כיפית.. יפה גם היה עוזר XD מצאתי עוד משהו באישיות שלי - אני רגישה. יותר מדי. נעלבת מכל שטות ובוכה מכל דבר..למה אין לי אופי נורמלי? ולמה רוב האנשים לא אוהבים אותי? מה עשיתי להם? 

עכשיו קראתי את הכל ואני נשמעת כמו ילדה מסכנה בכיתה ו'.. אני גם ילדותית? כי אני די גדולה..