מסתורית - סיפור בהמשכים

החושך והקור חודר העצמות הורגשו יותר בזמן שהם המשיכו עוד אל מתחת לאדמה.

"אתם עומדים להיות עדים לתגלית מדהימה שגילינו לפני כ-174 שנים, אתם עשרת הנבחרים לעשור הזה שזכו להיכנס בסוד העניינים, אך רק אחד מכם יזכה לראות אותו פנים מול פנים, בהתאם למבחנים כמובן".

המעלית נעצרה והמדריך החווה בידו והורה להם להתקדם, הם עברו דרך מסדרון צר וריק מאדם עד שהגיעו לדלת ברזל עבה במיוחד עם לוח מקשים. המדריך הקיש cyrups11 ודלת הברזל נפתחה מעצמה. הם נכנסו לתוך אולם גדול מלא עיטורים ועמודים שנראו מימי הביניים, עשרות אנשים רצו לכיוונים שונים, אחדים מהם החזיקו מסמכים יקרי ערך קרוב לליבם. אף אחד מהם לא העיף מבט על הקבוצה שהתקדמה באיטיות לאורך האולם. בסופו של האולם ניצב עוד מסדרון ארוך ובצדדיו מאות דלתות, הם המשיכו עד לדלת האחרונה בעלת לוח מקשים זהה לדלת הברזל שעברו בה קודם. המדריך הקיש סדרה ארוכה של ספרות והדלת נפתחה. החדר שנגלה לפניהם היה חדר משרדי רגיל ובתוכו שולחן ארוך בצורת אליפסה וסביבה ישבו 12 אנשים בשנות ה50-60 שלהם. האדם היושב בראש השולחן החל לדבר.

"שלום וברוכים הבאים, אתם עשרת הנבחרים מתוך אלפי אנשים שניסו להגיע עד לכאן, ולמרות זאת הדרך שלכם עוד לא הסתיימה, רק אחד מכם יזכה להיות ממשתתפי פרויקט cyrups. קחו כיסא ושבו, מיד נסביר הכל, אתה סיימת הנרי", המדריך הצדיע ויצא מהחדר סוגר את הדלת הכבדה.

"לפני כ174 שנים מצאנו הוכחה לכך שבני האדם לא נמצאים בראש שרשרת המזון. בשנת 1840 מצאה יחידה צבאית באמצע יער ילדה בת 11 והביאה אותה לבסיס שלהם, שם ניסו לדובב אותה מי היא והיכן הוריה אבל היא לא שיתפה פעולה. היא התיידדה עם אחד החיילים וסיפרה לו את סודה, החייל דיווח למפקדים והם ניסו להרוג את הילדה, הילדה נמלטה משם והרגה חיילים רבים. מאז רדפנו אחריה, ללא הצלחה כמובן. יום אחד, אחרי כל כך הרבה ניסיונות ללכוד אותה היא פשוט דפקה בדלת והסגירה את עצמה. לילדה הזו יש כוח עוצמתי ביותר, אנחנו זקוקים לה כדי לנצח את המלחמה ששוררת בין העמים ומשמידה אותנו אחד אחרי השני. אנו זקוקים לאדם שיתיידד עם הילדה ויצליח לשכנע אותה לעזור לנו. לשכנע אותה יהיה הסיכוי האחרון של האנושות, התקווה האחרונה. עד כה כל מי שניסה נמצא מת בדרכים מוזרות. רוב הסיכויים הם שלא תצאו בחיים מהחדר שלה, מי שלא מעוניין שיצא עכשיו מהחדר", אף אחד מהנוכחים לא זז ממקומו, "אם ככה אנו ניתן למערכת לסרוק אתכם ולגלות מי האדם הכשיר לכך ביותר. תעמדו בטור ישר בבקשה".

העשרה נעמדו בטור וכל אחד קיבל זוג משקפיים סגולות, הם התבקשו לחבוש את המשקפיים והמערכת תצביע על האדם הכשיר ביותר. מבין כל העשרה שתשעה מהם היו שריריים גבוהים וחזקים אפילו הנשים שביניהם, נבחר הצעיר ביותר, נער – כמעט ילד, חלש נמוך וחסר ביטחון להיכנס לחדרה של הילדה.

"לא יכול להיות, זו בוודאי טעות!", אמרה אחת הנשים מסביב לשולחן.

"המערכת לא משקרת ויויאן", אמר גבר אחר.

"התשעה שלא נבחרו הישארו כאן לקבלת תפקידים טכניים", אמר האיש שבראש השולחן, " הנרי מחכה לך בחוץ ילד, עתיד האנושות כרגע בידיים שלך, אני מקווה שתצליח יותר מהאחרים שניסו".

הנער יצא דרך הדלת, כשהנרי ראה אותו הוא עטה על פניו הבעה של תמיהה.

"אתה נבחרת?! כמה מוזר... בכל מקרה, אתה רואה את הדלת מימינך? כן זאת, שם הילדה", אמר הנרי, "בהצלחה ותנסה שלא למות", המדריך קרץ.

הנער המזועזע דפק קלות על הדלת ופתח אותה. לפניו נגלה חדר קטן חסר רהיטים, שכבות של קרח מצפות את הקירות. במרכז החדר עמדה ילדה בת 11, בעלת שיער בלונדיני-לבן קצר עם פוני בובה ועיניים גדולות וכחולות.

היא הסתכלה עליו במבט מתוק ושאלה "באת לשחק איתי?".

"לא", אמר הנער.

הוא התקרב אליה עד שבקושי סנטימטר הפריד ביניהם,

"באתי להרוג אותך".

__________________________________________________________________________________________________

פשוט אל תשאלו... אני לא יודעת מה עובר עלי שכתבתי את הקטע הזה..

זה בכלל לא מה שרציתי לכתוב.

nonamegirl <3