השיר הזה עושה לי חשק לטבוע,עמוק במעמקי הים,לשחות לבד עם עצמי כאשר השיר הזה מתנגן שוב ושוב מהדהד בקרקעית.
ואני אשחה,גופי יהיה כחול ונוקשה,ארגיש כגוש בשר חסר דאגות,חסר מחשבות שוליות,אצפה לי בדגים ואז,כשאאבד את קמצוץ החמצן האחרון בראותיי לא אהיה יותר בגופי הכבד והעייף,אהיה חופשי,אפרוץ לעשות כל מה שרק בא לי,אשחה לי בין הדגים,אסחף עם הגלים ליבשה,אתהלך לי בין אנשים ריקים מכל יכולת לאהוב,כל יכולת לחיות באמת ורק אני,אני זה שאינו חלק מאותם שקי בשר שנחשבים חיים אהיה חיי באמת,אהיה מאושר באמת.
שוב מגיעות המחשבות על המוות,שוב אני מתחיל לאבד שליטה,אבל אולי כל זה לטובה,אני נהיה אופטימי יותר ביחד עם כל המחשבות הללו על חוסר הרצון שלי לחיות בעולם המטונף הזה.
אני עוד אשתחרר מהכל ואולי גם אז אספיק לעשות טוב לכמה אנשים,כבר אינני מחפש חיבור עם אף אחד שנים,כי ממה שהבנתי אין טעם,בחיים לא אצליח להתחבר לאדם כך שזה יהיה שלם וגם כשחשבתי שזה זה פשוט לא הדדי,מעט מאכזב.