הוא סגר את הדלת בטריקה קלה
את המפתחות הירוקים שם בכיס השלישי במעיל הארוך שלו
האוויר בחוץ עיקצץ לו בידיים ומהר שם אותם מתחת לבית השחי
משולב בתוך עצמו התחיל לצעוד בשביל
עם העיינים מפוקסות על האבנים שמונחות על הדשא מדריכות את השביל
קריאות אחרונות לאור שנשאר מהשקיעה, אוספות את עצמן לתחתית השמיים
מה שבורחים ממנו עכשיו,
יגיע אלינו בסוף
במסדרון הארוך של החיים יש קצה
ושם יפגשו אותנו כל הבריחות.
תזכרו את זה, למען עצמכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: