ידידים ? באמת יש דבר כזה ?
שנה של אסמסים בלתי פוסקים ,כל יום, כל היום , ואנחנו עדיין - רק ידידים .
איך ?!
איך שני אנשים שרוצים להיות אחד עם השני מוצאים את כל הסיבות הקיימות שזה לא יקרה .
ידעתי מהפעם הראשונה שנפגשנו שהוא יהיה אחר ,שהוא יבין אותי .
אז למה לא .
עצוב ששנינו יודעים שאנחנו יותר מסתם "ידידים" ואף אחד לא עושה כלום לגבי זה .
העניין הוא שאני לא באמת יכולה להיות עם מישהו אחר כי אני כל הזמן חושבת עליו ,גם אם אני לא רוצה.
זה יותר מדי מסובך מלהיות מציאותי .
הוא גר רחוק ,לפניה שניה התגייס,איך אפשר לנהל מערכת יחסית כזאת ?!
אבל האם זה לא שווה כל שניה שאני מחייכת לידו ?
כמה דקות של פרפרים בבטן ? להסתכל אחד לשני בעיינים ?
ואנחנו רק ידידים ... רק ילדים.. רק מפחדים ..
כי אם זה הדבר האמיתי ? אם נפגע ? אם זה סתם ?
האם שווה לקחת את הסיכון ? לאבד חברות כזאת ?
ידידות ?..
יש דבר כזה ?..
ואף אחד מאיתנו לא יגיד .
נמשיך לספר לעצמנו שזה לא בסדר ושזה יהרוס.
ןלא ננסה ,לא נדע .
אולי אף פעם ..
אולי ביום מן הימים ..
סטטוס עדכני : רק ידידים .