|
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מחכה
חשבתי שעד עכשיו אני כבר אמשיך הלאה.
ארבע חודשים בהם דאגתי להעסיק את עצמי בכל שניה,כדי לא לחשוב.
הכי הרבה שלנו, ככה שותקים.
בשבועיים האחרונים כמעט שלחתי לך הודעה
הייתי שמחה שנקשקש כמו פעם ,על צבא,החברים,המסיבות..
לא שלחתי.
נזכרתי פתאום שאתה לא דאגת לשלוח הודעה,או לברר מה שלומי .
למרות הכל ,רציתי שתדע שנצטרך לדבר מתישהו
כי אני לא יכולה להמשיך הלאה.
אתה היית האהבה הראשונה שלי .
הבנאדם היחיד שיכולתי להגיד לו 'אני אוהבת אותך' בלב שלם,
ואתה יודע כמה קשה לי להגיד את המילים האלה.
לאחרונה הצטלבו דרכיי עם בחור חדש,
הוא דואג לי ,יוצר רושם שאני חשובה לו ושהוא רוצה לפתח משהו רציני.
אני בורחת.
למרות שחיכיתי לבנאדם טוב כמוהו ,אני לא יכולה להיות איתו.
אני עדיין מפחדת ,מפחדת להתאהב שוב ,ושהוא יפגע בי כמוך.
פיתחתי לי חומת פלדה ,שנית אותי לחלוטין.
פעם לא הייתי מפחדת לאהוב ,הייתי נותת את כל כולי ...
והיום,
היום אני מסתלקת בשניה שזה נהיה רציני מדי שמא אני לא אפגע.
ושוב אני חוזרת למחשבות שאפעם לא אמרת לי מה אתה מרגיש באמת ,
עד היום אני לא יודעת בכלל אם אהבת אותי כמו שאני אהבת אותך .
אני מחכה לאות חיים ממך ,שוב,
כמו בפעמים הקודמות שוויתרת כי ידעת כמה האגו שולט בי .
| |
מציאות מדומה
כשאת מתנתקת לרגע מהמציאות המדומה שיצרת לעצמך,
פתאום מתבהר הכל.
כל מה שחשבת לנכון,
מתברר כטעות,
כל השגיאות שעשית,
נראות הכי הגיוניות בעולם.
ברגעים הקטנים האלה,
שהחשיבה צלולה
אני תוהה
האם המציאות המדומה שלי
לא עדיפה על החיים האמיתיים .
האם הקו העקום שמתפרש על פניי
ביום מן הימים יחליט להיות חלק מהפרצוף שלי,
לתמיד.
האם האהבה,
שהייתה לא הייתה
אולי לא חמקה מידיי,
אולי זו אני שוויתרתי,
כי לא הייתי מוכנה להקריב.
שקרים לבנים שאני מספרת לעצמי יום יום
שיהיה טוב,
שאתבגר,
שמותר לטעות,
שאלמד לאהוב,
שהוא יחזור.
משקרת כדי לשרוד .
| |
מבטיחה.
חשבתי שהתגברתי עלייך,
שהמשכתי הלאה .
שמישהו אחר ישכיח אותך מהלב שלי.
והוא מושלם, באמת .
נראה טוב.. חכם ..
ולמרות הכל ,
הוא לא ממלא את החלל שהשארת בי.
אני כבר לא הילדה המאוהבת שהייתי קודם.
אני כבר לא בוכה על אהבה שאיבדתי
שלא הייתה לי .
כבר לא בוכה עלינו .
אני אישה עכשיו .
אישה שהתאהבה בגבר.
שמתגעגעת למגע שלו ,
מתגעגעת לשיחות העמוקות והטיפשיות כאחד.
מתגעגעת לציפייה לשיחת טלפון
לבחור שהחזיק אותה פעם ,ששמר עליה
שידע לעודד ,לפרגן ולהצחיק ,בדיוק בזמן.
אני חושבת ששנינו התפתחנו בתקופה הזאת.
גדלנו קצת בנפרד .
אולי יש לך מישהי עכשיו ולמדת לאהוב
אולי לא ,ואתה מתגעגע אלי באותה המידה.
לא משנה מה ,אני מקווה שניפגש בעתיד.
בוגרים יותר,
מוכנים לתת הזדמנות שניה.
בנתיים ,
אני אנסה לאהוב.
אני מניחה שלעולם לא כמו שאהבתי אותך...
אבל אעשה את כל המאמצים
אני מבטיחה.
| |
צוהר
הוא הגיח משום מקום .
ספק מציאות, ספק דמיון.
מהוססת ,זהירה ,
פתחת לו צוהר.
והוא, בזהירות שאין כמותה
פילח את דרכו בין הקוצים המחודדים .
בלי לותר,במאמץ מרובה
הוא מצא פרצה.
הוא נכנס .
את הרשת.
לא שילחת דרקון ,
גם לא צבא של חיילים .
הוא אמנם לא נסיך
ואמנם אין לו סוס .
אך למרות הכל מצא דרך לליבך .
| |
15 שניות
יצאתי לחופשה קצרצה באילת.
משפחה ,בני דודים ,ים ,שמש, מה עוד אפשר לבקש...
סוף סוף יכולתי להתנתק ולנוח קצת .
ואז הוא החליט להתקשר .
בשלוש בבוקר בלי שום התראה מוקדמת,
החליט לצלצל ולשאול 'מה קורה?' .
כמובן שעניתי כי מחקתי את המספר שלו כבר לפני חודשים,
לקח לי זמן לזהות את הקול שלו
במיוחד לאור העובדה שישנתי .
זאת הייתה שיחה של 15 שניות .
15 שניות ,שהרסו עבודה שעשיתי עם עצמי במשך חודשים.
הוא ציחקק ,פתאום נזכר שאני באילת ואת השאר אני לא זוכרת .
אחרי שהבנתי שזה הוא ניתקתי מהר את הטלפון ,
ורק אז התעוררתי.
WTF ?!
מה לעזאזל קרה עכשיו !?
הוא אשכרה התקשר אליי אחרי יותר מחודשיים .!!?
ברור שלא נרדמתי אחרי זה .
מי הוא חושב שהוא ?!!?!?!?
למה נראה לו שהוא מתקשר אלי אחרי כל כך הרבה זמן
אין לו בושה ?,אחרי כל מה שהוא עשה לי ?
אחרי כל העבודה הקשה שעשיתי כדי לשכוח ממנו ולהתקדם
ושכבר הרגשתי שאני חוזרת לעצמי
מאיפה כל הביטחון הזה ?!
איך הוא מעז בכלל ??
לא אכפת לי כמה הוא היה מסטול
כמה הוא הרגיש מלך מרוב האלכוהול שזרם לו בדם
וכמה הוא התלהב לעשות את זה ליד חברים שלו
לא עושים דברים כאלה.
זה לתקוע סכין ולסובב.
לא,
זה אחרי שתקעת סכין וסובבת לשלוף אותה ולנעוץ שוב.
אדוני אתה חי בסרט רציני
אין מצב שעד שהוצאתי חלקים נכבדים שלך מהלב שלי
אתה תתגנב לשם שוב !
ולא אכפת לי שבאותו הלילה לא הפסקתי לחשוב עליך.
אנחנו לעולם לא נחזור להיות בקשר ,לעולם.
ויודע מה אני רק בוחרת להסתכל על זה מהצד של
'וואלה הוא חשב עליי'
ו'וואלה כנראה שהוא התגעגע אחרי הכל '
כי תגיד מה שתגיד כולנו יודעים טוב מאוד שכששיכורים האמת יוצאת לאור
אז מותק ,אמנם הרסת לי את היום אחרי
וכן ,הצלחת לחבל לי בחופשה וגם לחדור לי למחשבות.
אבל זה ממש ,אבל ממש,
לא הולך לשנות כלום .
יש לי דבר אחד להגיד לך
אתה פתטי,תמצא חיים.
| |
אופטימיות כפוייה
שמתי שירים אופטימים ברקע.ניקיתי את החדר ,פתחתי את החלון ,עשיתי קצת ספורט ודאגתי להמשיך לחייך במשך כל הזמן.אני לא אתן להם להוריד אותי למטה .אני לא אתן לחיים לייאש אותי ואני לא אתן לעצמי להבלע בכל האנשים האלה .אני מניחה שכל אחד מאיתנו מחפש את עצמו בעולם.כל אחד מחפש את השלווה,כל אחד רודף אחרי חלום .הבנתי שגם אני רודפת אחרי חלום ,אבל לא זה שהיה לי פעם .פתאום קלטתי שהתבגרתי ,ואיתי התבגרו החלומות שלי .ומה שווים החיים שלי אם אין לי משהו לצפות לו ,משהו להשיג ..החלומות שלי מנסים להתבגר יחד איתי ,להיות מציאותיים יותר ,קלים יותר.אבל יודעים מה? לחלק מהחלומות שלי אני לא מרשה להתבגר ,כמו שעל חלקים ממני אסרתי .אני רוצה להשאיר בי טיפה מהילדה הזו שאני משאירה מאחור .צריכה בי את האומץ לפרוץ גבולות, את התעוזה והביטחון ,את האמונה ..חייבת בי את השאיפות הלא מציאותיות (לשאוף לירח ולהגיע לכוכבים ,לא ?)אני מסוגלת אני יודעת .
הרבה לא יבינו אותי אבל בתוך תוכי אני יודעת שנועדתי לעשות משהו גדול בעולם הזה.אולי תצחקו או תגידו שהתרוממתי טיפה מעל הקרקע ,אבל אתם לא במקום שלי והלוואי והייתם יכולים להרגיש את זה .אני פשוט יודעת בתוכי שתיכננו לי עתיד משמעותי , שאני צריכה להביא לשינוי בעולם הזה.זה כמו שישאלו אותכם איך קוראים לך ואתם תענו בביטחון מלא את שמכם .אז בדיוק ככה אני מרגישה שאני חושבת על העתיד שלי .למרות שלגבי הדרך אני בכלל לא בטוחה.וחוסר הידיעה משגע ומפחיד אותי בטירוף.מפחידים אותי החיים אחרי הצבא ,החיים האמיתיים .אני לא רוצה לחיות בשגרה המשעממת כמו כולם .אני לא רוצה למצוא את עצמי לא מסופקת ,להתגלגל לחתונה, בעל, ילדים, עבודה מסודרת, להרגיש שאני נטמעת בשיגרה.שאני משתלבת בחברה שאני בכלל לא רוצה להיות חלק ממנה. אני מבועתת מהמחשבה שלא אדע לאן אני הולכת.
ממשיכה להגיד לעצמי שיהיה בסדר כי איכשהו משהו בתוכי לא נותן לעצמי לעצור .
לחיות כל יום כיאלו הוא האחרון ,למצות אותו עד הסוף ,וצעד צעד.. כלום לא דחוף ..
אני מאמינה שהכל יסתדר ..
| |
 חברות אמיתית
חתכים, צלקות,סימנים כחולים שעם הזמן מקבלים ותק.
דרך שנמשכת הלאה אבל תמיד לאותו המקום.
דמעות,שברים,חתיכות מאחת שהייתה פעם בת אדם .
וחבר.
אחד שנשאר לאסוף שברים,
אחד שרואה בעיניים גם מה שהיא לא תספר.
הם יושבים על כוס קפה באוירה של כנות מוחלטת.
חבר,
שמחבק בדיוק כמו שהיא אוהבת,
שאומר לה כל יום כמה היא שווה,
שלא נותן לה לוותר,
שנמצא שם ולא מבין עד כמה הוא משמעותי.
מצאתי בו נחמה.
שיש עוד אנשים איכותיים בעולם הזה.
שעוד לא שווה לי לאבד תקווה ולהפסיק לחפש.
שיחה אל תוך הלילה שלא רציתי שתיפסק ...
רציתי להודות לך
שאתה חבר אמיתי .
| |
עצמי?
מה משמעות הכינוי שלי?....
המשמעות היא שאני עדיין תחת הצל שלו .
מצחיק, אני כותבת על זה שאני רוצה להמשיך הלאה ובסופו של דבר אני בוחרת בכינוי הזה,הכינוי שהוא בחר לי.
נדמה שאני רוצה להשתחרר כל כך מהחבלים האלה שקושרים אותי אבל באותו זמן אני מפחדת להיות חופשיה וללמוד את עצמי מחדש.
אני כבר לא מכירה את עצמי .
פעם לא הייתי תלויה באהבה של אנשים אחרים ,
הייתי בטוחה,עצמאית,לא הייתי משנה את עצמי בשביל אף אחד,
לא חשבתי שמישהו ירצה לשנות אותי .
עכשיו אני רק עוד בלוגרית שמרוב כאב שיוצא מכל החורים מחפשת עוד מקום לפרוק.
-יש לציין שזה עוזר-
אבל ממתי אני כבר לא סומכת על אנשים.
אנשים אמיתיים שיכולים לחבק חיבוק פיזי מכל הלב לאות תמיכה.
זה בגללו.כן אני מאשימה אותך.בגללך אני לא סומכת יותר על אנשים.
בגללך אני כאן למטה אוגרת כוחות רק כדי לפחות לעמוד על הברכיים.
אם אתה פגעת בי,כל אחד יכול.
אני מפקפקת בעצמי.
אני שפעם הייתי אמורה לכבוש את העולם הגדול ,מפקפקת בעצמי.
פתאום נוצרו בי ספקות,אולי זאת אני שלא בסדר...
השירים שלי נשמעים לי נדושים כל כך,וכל אחד ואחד מהם נכתב עלייך
אני כבר לא בטוחה שמגיע לי לעשות מוזיקה אם אני מבזבזת אותה עלייך.
והבגרויות ?אני לא יודעת אם אני אקבל תעודה בכלל .
אני ,זאת שהייתי פעם,נעלמת מהאופק.
אני מנסה בכל כוחותי להחזיר אותה חזרה אבל מיום ליום היא נראית יותר ויותר מטושטשת .
לאני החדשה כבר אין כיוון בחיים ויש שיגידו שהיא סיימה את דרכה .
אני מרגישה שמיציתי.
מיציתי תאהבה,תשנאה,תחלום,תכאב
מיציתי את השאיפות שהיו לי פעם והפכו אותי למי שהייתי.
מה משמעות הכינוי שלי אתם שואלים ?
המשמעות היא שאני מישהי אחרת ,זאת שהוא רצה שאני אהיה .
המשמעות היא שאני לא יודעת אם אחזור לעצמי אי פעם .
מה שכן אני יודעת זה שאני אנסה לבנות לי 'עצמי' אחת חדשה .
| |
צריכה הצלה
ריח של שבת בבוקר,
הגיטרה בפינה של החדר משתוקקת שאנגן בה,
מחברת השירים המרופטת זרוקה לצד המיטה,
שקט בחוץ, כנראה שכולם עדיין ישנים.
אני מנסה למצוא לעצמי איזה מחשבה משמחת שתקים אותי מהמיטה.
הגוף שלי כבד וכואב,
הנפש פצועה וחלושה.
איך עושים את זה
איך קמים על הרגליים.
בכוחותי האחרונים אני מנסה למנוע מעצמי מלהכנס שוב ללופ המוכר
לא ליפול, לא להשבר, לנסות להיות בשליטה.
לא עובר זמן רב ואני מרגישה ברטיבות הכרית שלי
טובעת בלילות.
בתוך נהרות שיצרתי בעצמי .
החומה שבניתי נופצה לרסיסים והמים חודרים מכל עבר.
ניצלתי כבר פעם אחת
כשהוא בא ותפס אותי .
הפעם זה הוא שבא להטביע.
| |
התגנבות של לילה
רבע לאחת.
צריכה ללכת לישון ,
או ללמוד לבגרות ,
לנקות תחדר,
או את הלב ?..
כן,זה מה שאני אעשה .
למרות שאני מנסה כבר כמה חודשים טובים..לנקות אותך מהלב אני מתכוונת
נראה שאני לא מצליחה ולא מתקדמת לשום מקום
ואם כבר אני רק הולכת אחורה
רק מתגעגעת יותר
רק שוכחת את כל מה שעבר עליי בגללך
רק מתאהבת יותר ויותר ,כי אסור לי .
תמיד הייתי כזאת ,שאוהבת מה שאסור,
מורדת .
בהורים,בבית הספר,בעבודה,בחברה
תמיד אהבתי להיות שונה ,להיות בעצמי ,אחת מול כולם
משום מה אני מוצאת את זה מתנקם בי עכשיו,
אסור לי לאהוב אותך !
אני אומרת לעצמי שוב ושוב ומזכירה
שפגעת בי
"הוא פגע בך!
הוא לא אוהב!"
כי אם היית אוהב אותי בצורה כלשהי
הייתי מונע ממני את הכאב הזה
הכאב שאתה גרמת .
נדמה שאני מדברת איתך בכל יום.
במחשבות שלי אנחנו מנהלים דיונים של שעות
על כמה הגורל אכזר שגרם לנו להפגש
והכריח אותנו להתאהב.
במחשבות שלי ..אתה אוהב
אתה בורח כדי שאשאר שלמה
אתה פוגע כדי לחסוך ממני את הנורא מכל
שיגיע אם נשאר יחד.
מוזר,
אחרי הכל עדיין יש לך פינה אצלי בלב
ולמרות שאני אומרת לעצמי שוב ושוב שלעולם לא אתן לך להתקרב
חלק ממני יודע שזה לא נכון .
חלק ממני תמיד יהיה שמור לך
שמור לאהבה שהבטחת לי פעם .
| |
תמונת מצב
נתתי לך לשטות בי .
האדם היחיד שסמכתי עליו, למרות שפגעת בי שוב ושוב
נתתי לך לשטות בי.
סמכתי עליי.
הייתי בטוחה ,ידעתי, שאתה האחד בשבילי.
נתתי לך לשטות בי .
תראה מה עשית לי,
אני לא מפסיקה לכתוב עלייך ,לא מפסיקה לחשוב עלייך ...
למרות שדרכת עליי בצורה המשפילה ביותר..
כל כך עסוקה בלשכוח , ולא מפסיקה להזכר
תמימה שכמוני, נשבעתי בחיי שלא אתן לגברים כמוך לפגוע בי
שאתרחק מהטיפוס הזה שמלטף ואת מושך אותך למטה
איך אתה יכול להסביר שאחרי כל זה אני עדיין כאן ?...
איך אתה מסביר את זה שאני מתגעגעת אלייך כל כך ,שאני משתוקקת לדבר איתך
מתגעגעת לשיחות הטלפון הארוכות שמדברות על שום דבר
אני מוצאת את עצמי מדברת לקירות בלילה,
מנסה להבין איפה ומתי הכל השתבש.
מתי נהיית הבחור הזה ..זה שאוהב אותי פגועה.
מתי הפסקת לדאוג לי ,
ממתי כבר לא אכפת לך ,
ממתי אתה לא שלי,
אם היית אי פעם ?...
| |
התפכחות
הנה עוד נקודת ציון בחיים שלך .
הסחרחורת...
איבוד השליטה..
העיקצוצים בלב וביידים...
הצחקוקים..
ההזיות...
פתאום כבר לא קל לעמוד בעצמך,
בכל רגע את יכולה להתעורר סתם ככה באמצע הדרך.
זו השכרות.
זה הוא שמשכר אותך .
משכר ומשקר.
זה הוא שמשקה אותך כל יום בחומר הרעיל הזה שנקרא אהבה.
זה הוא שחסר זהירות ,שגורר אותך איתו יחדיו ללילה של איבוד הכרה.
ואז בבוקר ?
בבוקר את... לקטע המלא...
| |
 סטטוס : רק ידידים .
ידידים ? באמת יש דבר כזה ?
שנה של אסמסים בלתי פוסקים ,כל יום, כל היום , ואנחנו עדיין - רק ידידים .
איך ?!
איך שני אנשים שרוצים להיות אחד עם השני מוצאים את כל הסיבות הקיימות שזה לא יקרה .
ידעתי מהפעם הראשונה שנפגשנו שהוא יהיה אחר ,שהוא יבין אותי .
אז למה לא .
עצוב ששנינו יודעים שאנחנו יותר מסתם "ידידים" ואף אחד לא עושה כלום לגבי זה .
העניין הוא שאני לא באמת יכולה להיות עם מישהו אחר כי אני כל הזמן חושבת עליו ,גם אם אני לא רוצה.
זה יותר מדי מסובך מלהיות מציאותי .
הוא גר רחוק ,לפניה שניה התגייס,איך אפשר לנהל מערכת יחסית כזאת ?!
אבל האם זה לא שווה כל שניה שאני מחייכת לידו ?
כמה דקות של פרפרים בבטן ? להסתכל אחד לשני בעיינים ?
ואנחנו רק ידידים ... רק ילדים.. רק מפחדים ..
כי אם זה הדבר האמיתי ? אם נפגע ? אם זה סתם ?
האם שווה לקחת את הסיכון ? לאבד חברות כזאת ?
ידידות ?..
יש דבר כזה ?..
ואף אחד מאיתנו לא יגיד .
נמשיך לספר לעצמנו שזה לא בסדר ושזה יהרוס.
ןלא ננסה ,לא נדע .
אולי אף פעם ..
אולי ביום מן הימים ..
סטטוס עדכני : רק ידידים .
| |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
