בתולה והעיר הגדולה

ריח של שבת בבוקר,

הגיטרה בפינה של החדר משתוקקת שאנגן בה,

מחברת השירים המרופטת זרוקה לצד המיטה,

שקט בחוץ, כנראה שכולם עדיין ישנים. 

אני מנסה למצוא לעצמי איזה מחשבה משמחת שתקים אותי מהמיטה. 

הגוף שלי כבד וכואב,

הנפש פצועה וחלושה.

איך עושים את זה 

איך קמים על הרגליים. 

בכוחותי האחרונים אני מנסה למנוע מעצמי מלהכנס שוב ללופ המוכר 

לא ליפול, לא להשבר, לנסות להיות בשליטה.

לא עובר זמן רב ואני מרגישה ברטיבות הכרית שלי

טובעת בלילות.

בתוך נהרות שיצרתי בעצמי .

החומה שבניתי נופצה לרסיסים והמים חודרים מכל עבר.

ניצלתי כבר פעם אחת 

כשהוא בא ותפס אותי .

הפעם זה הוא שבא להטביע.