אנשי Type AB ידועים גם בשם "אבי" (Avi).
בעלי קרחת או שיער מאוד מגולח, מבנה גוף חסון ושרירי, יש שיאמרו חזות קשוחה.
השכלתם ממוצעת.
קומתם זקופה, הולכים בראש מורם וקולם נשמע.
סה"כ נטמעים יפה בחברה, "גבר-גבר" מה שנקרא.
אנשי Type B
ידועים גם בשם "Bee" (שם חיבה, אין קשר לחרק דבורה).
רזים וגבוהים (מבנה "שרוך").
יציבה מעט כפופה, ביישנית.
לרוב ירכיבו משקפיים (הרבה שעות קריאה).
מופנמים, נחבאים אל הכלים.
מכבדים את האחר, "חיה ותן לחיות",
יעשו הכל כדי להגן על החלש.
בעלי נפש עדינה ואצילית.
חיוך מבויש.
גאונות אין קץ.
מסוגלים ליצור דברים שבלתי ניתן לתפוס בחושים האנושיים.
עדינים מכדי לנכס את הקרדיט לעצמם.
אציליים ונעלים מכדי לדרוש את הכסף שלהם שמגיע להם.
חיים בצניעות מהיד לפה.
בסגפנות, יש שיאמרו.
נפש כל כך עדינה, ושברירית.
שבירה.
כל כך שבירה שלפעמים היא נשברת.
ושמה קץ לחייה.
וכל מה שנשאר בסוף זה אבק היצירות שלהם.
הזעקה החלושה של הנפש הכואבת שאף אחד לא ידע להציל בזמן.
יהי זכרך ברוך,
תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים, למרות שמאז ומתמיד היית אתאיסט גמור וברור לך שאחרי המוות אין כלום (ולא היה כלום)
ושתנוח על משכבך בשלום.
מקווה שהגעת סוף סוף ליעד הנכסף של המנוחה, שמסתבר שהיה בו מחסור בזמן שחיית.
מקווה מאוד שאם אתה יושב לך שם ובכל זאת עדיין חי איכשהו עם הנפש העדינה וההומוריסטית שלך,
שאתה מבין כמה נזק ובלגן השארת פה לכולנו שצריכים לסדר אחריך,
שאיך אתה לא מתבייש להשאיר אחריך אבא זקן, כואב, אבל ועצוב.
מדמיינת אותך מתאר את הסיטואציה, שאתה כוכב הסרט שלך, ובו אתה יושב בדיכאון ומחכה שאבא שלך הזקן כבר ימות,
מחכה יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום, והימים עוברים והוא ממשיך לחיות את השגרה שלו.
ואתה עוד שניה תולש את השיערות מראשך, ובסוף אומר "קיבינימט, לא רוצה ללכת, לא צריך. אז אני אלך וזהו".
ואז אתה הולך,
וזהו.
זה באמת נכון.
כשמישהו מת לך זה כאילו זרקו לך רימון מחוץ לבית.
אבל כשהוא עושה את זה לעצמו, זה כאילו הרימון התפוצץ לך בתוך הבית, יחד איתך.
נוח על משכבך בשלום, איש יקר
שלא תדע עוד צער
(באמת לא תדע, כמה אירוני)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שושנה מצויה