FROZEN ~ The cold never bothered me anyway ~ |
| 4/2008
שוב ניתקתי לך אהובי, אני רוצה שתדע שאני כן. אני רוצה שתדע שאיכפת לי. לא סתם אני מוותרת על לצאת עם חברים שלי בשביל לבלות איתך יום, לילה ואפילו יומיים שלמים. אני לא אוהבת ממש אבל אני מתחילה לחבב את האופן שבו אנחנו הולכים יד ביד על חוף הים, ואתה, טיפשון חשדן שלי, מסתכל לכל הצדדים כל הזמן מחפש אחר כל אדם, חיה או אפילו אבן שמסתכלת עלי. ואז אתה מסתכל אל עבר החזה שלי, שאתה כלכך אוהב, עושה לי את הפרצוף הזה שרק אתה יודע לעשות. מושך לי את החולצה למעלה, שאף אחד לא יראה כלום. אני כלכך אוהבת לשמוע כמה אתה יודע, כשאתה מסביר לי על הכוכבים או על הים כשאתה מחשב כל שטות שרק אפשר, שגם כשאני שואלת אותך 'כמה אתה אוהב אותי?' אתה עונה במספרים, אני אוהבת אותך חכם שאתה לא צריך מחשבון כדי לחשב אחוזים. אני אוהבת לשמוע אותך מבקש שאני אתאפר, ואני עוד יותר אוהבת להגיד לך 'אולי' שישאיר אותך עם ציפיה וכמובן, בסופו של דבר לעשות מה שבא לי. אני אוהבת לראות איך שאתה רץ לעבר אימא עם עגלה שרוצה לעלות במדרגות ולא מצליחה. איך שאתה תציע עזרה לכל מי שרק תראה שזקוק לה. ובכל זאת אתה נתפס כאדם סנוב שלא אוהב אנשים, בכל זאת אתה גועלי ותוקפני יחד עם נימוס אדיר ובלתי נתפס. אני אוהבת להיות תחת זרועותיך ולראות את הניצוץ שבעינייך להדביק לך נשיקה ולהרגיש אותך נמרח עלי. אבל רק שתדע, שבסופו של דבר... ואל תגיד שלא אזהרתי, יימאס לי ממך.
ולבינתיים תדע, שאני אולי אוהבת אותך.
| |
|