לרוץ ולצעוק - להתפרק וליפול

ואו אז היום יום הזיכרון, זה פשוט אווירה עצובה זה עצום כמה שהיום הזה יכול להשפיע ..

אני מנסה להכנס ליום הזה כמה שיותר וליראות המון סרטים על זה ולהקשיב לתוכניות

ולאנשים שמספרים על איך הם איבדו את הקרובים שלהם ..

אני לא יכולה לדמין לעצמי איך אני יאבד עכשיו מישהו קרוב אלי אני פשוט ימות ..

לחשוב על זה שאני ישכח את כל זה מחר כניראה ואני כבר לא יהיה עצובה, מחר אני יחגוג ..

והם ..? הם כל יום עם העצב הזה והעצב שלהם הרבה יותר גדול משלי זה בטוח ..

החיילים האלה באמת הלכו להלחם כדי להגן עליינו בידיעה שהם יכולים למות באמת הם גיבורים .

התחושה הקשה והנוראית של היום הזה בשבילי, והנסיון להבין את האחרים שלהם זה יותר קשה, שהם עוברים את זה בכל יום !

התמונה שבתכלס מאוד ריגשה אותי היא כל כך אמיתית ....

הקטע ההכי ריגש אותי היום ואני מציעה בחום שתקראו ..

לפעים אני באמת שואלת את עצמי למה, האם זה שווה ביכלל ?

לאהוב, לתאמץ, ללמוד, לנסות, להלחם ובכלל לחיות ..?

כל כך הרבה פעמים קורא שאני פשוט מאבדת את עצמי בכל הבלאגן של עצמי ,

ואני לא מצליחה להבין מה קורה לי ומה עובר עלי ..

אני לא מצליחה להבין מה אני רוצה,למה רע לי ולמה אני כל הזמן בוכה ?

הדבר היחידי שפותר לי את זה זה: לכתוב ..

הכתיבה פשוט מסדרת לי את כל המחשבות ואני מבינה מה שאני רוצה ..

אין לי מושג אולי זה קסם אבל זה עובד אז לא כ"כ אכפת לי איך .....

כשכולם שואלים אותי היי מה קורה ברור שהתשובה שלי היא: "הכל בסדר" - פ'חח בטח ..

אני תמיד מחייכת וצוחקת , אף אחד בחיים לא חושב שאני עד כדי כך עצובה ..

אני תמיד מחביאה את הכל , ולא מראה לאף אחד את מה שבאמת עובר עלי ..

אבל עדיין אני אופימית ..

ברור שהכל יהיה בסדר מתישהו, פשוט ... לא עכשיו (:

אז בואו ניגש לבעיה הראשונה שלי אהבה ..

כשהייתי איתו חצי שנה , הרגשתי כאילו הוא כל החיים שלי ..

שאני יעשה בשבילו הכל , היה לי איתו הכי נוח בעולם, סמכתי עליו הרגשתי ליידו בטוחה, 

פשוט הייתי ליידו אני .. מה שאני לא עושה עם אף אחד בעולם ..

(מסופר על בן אדם מדהים, שהייתי איתו חצי שנה הוא נתן לי את כל החיים שלו

והייתה רק בעיה אחת, הוא אהב אותי יותר מידי,הפך לסמרטוט וכמו כלבה

זרקתי אותו בשיחת טלפון ד"א אני מצטערת על זה עד עכשיו) .....

עכשיו אני יספר לכם על מישהו שכבר שנה לא יוצא לי מהראש ..

אז הכרתי אותו במקרה, הוא מיוחד ומתוסבך השילוב הכי גרוע שיכולתי למצוא.

עברתי איתו המון הוא פגע בי המון ואני ממשיכה להיות איתו למות הכל ..

מה הוא לא עשה? פגע,שיחק,גרם לבכות,גרם לרצות למות ..

ברגיל כבר ... התרגלתי ...

אז איך זה איתו אתם שואלים ולמה אני עדיין איתו? מילה אחת: אהבה ...

איתך זה פשוט אחרת, למרות שאני אוהבת אותך הרבה יותר ממה שאהבתי אותו,

ולמרות שאני איתך 9 חודשים וזה יותר ממה שהייתי איתו ..

אני מרגישה שאנחנו רחוקים,שאני לא מכירה אותך,שאתה לא סומך עלי ..

אני מרגישה .... לבד !

אתה פשוט כל כך סגור ואי אפשר להבין אותך, להבין מה עובר עליך ..

מה הוא צריך לעשות כדי שזה יהיה מושלם..? בואו נחשוב ..

ליהיות פתוח, לאהוב אבל להראות את האהבה ..

להתייחס אלי, המון יחס, לשלוח הודעות,להתקשר ..

להראות שאני חשובה לו ובאמת להיות חשובה לו יותר מהרבה אנשים ..

לסמוך עלי, לשתף אותי לתת לו לעזור לו ..

ד"א .. זה בחיים לא יקרה ...

אז החלטתי שאני ינסה ליחיות בלעדיו ניפרדנו (לפחות ככה אני חשבתי )

ניסיתי ליהיות עם מישהו אחר הכל היה טוב עד שהוא לא שלח לי הודעה ..

וממנה הבנתי שהוא לא הבין שניפרדנו ביכלל אז בגלל שזה ניגמר עם זה שניסיתי לאהוב אותו,

החלטתי לשתוק ולעשות כאילו לא קרה כלום ....

בתקופה הזאת ובנסיון הזה שהיה בערך שבוע הבנתי 2 דברים ..

1. אני יותר עצובה בלעדיו מאשר איתו

2. אני הייתי בטוחה שניפרדנו ולא דיברנו שבוע וזה לא צריך ליהיות ככה ..

אני לא יכולה לחיות בלי הבן אדם הזה, אני כלכך אוהב אותו ..

ואני לא מסוגלת לחשוב על מישהו שאוהב מישהו ככה .

אני לא מסוגלת לדמיין אותו עם מישהי אחרת, אם הוא יהיה עם אחרת אני יהרוג אותה.

אז אני ינסה לדבר איתו עוד יומיים כשהוא יבוא אלי מהצבא ואני מקווה שזה ישתנה ,

כי כמה אני יכולה להיות עצובה וגם אין לי למה ..

זה לא בסדר וזה לא נכון שאני יהיה במערכת יחסים ואני ירגיש כל כך לבד !!

אני יודעת שהוא אוהב אותי, ושאני חשובה לו אבל לדעת זה לא מספיק

אני בת אני זקוקה ליחס את כל זה אני רוצה גם להגיש !

רק אם הוא יפתח אלי ויעשה בשבילי כמה דברים קטנים ..

אני יהפוך את העולם בשבילו, אני ימות בשבילו ... :||