סיפור עם הרבה אגו.שמתנקז לאירוע.
אירוע קטן.
ומשמעותי.
פוליטית.
מעשה באחת,
שהייתה כמו אחות.
ואז היא אכלה עליי סיבוב.
בלי סיבה שאני מצליח לראות.
בלי סיבה שחברים שלי מצליחים לראות.
ואפילו בלי סיבה שהיא מספרת.
סתם אכלה סיבוב.
בהתחלה היא הפסיקה לדבר.
אחרי זה חזרה.
ואז שוב הפסיקה.
אני ניסיתי להחזיק קשר מסוים איתה.
והיא זרמה עם היוזמה שלי.
אבל תו לא.
אם אני לא התקשרתי
אם אני לא סימסתי
אם אני לא פייסבקתי\וויטסאפתי\אימיילתי, היא כלום.
ואז גם זה נגמר.
הפסיקה לזרום עם היוזמות שלי.
התקשרתי - לא ענתה, לא חזרה.
סימסתי - קיבלתי תגובות קרות.
וכו'
בסופ"ש הנוכחי היא חוגגת יום הולדת.
היא הזמינה אותי.
אבל לא באמת הזמינה אותי.
הזמינה את כל החבר'ה בקבוצה בוואטסאפ.
קבוצה שגם אני בה.
אז הזמינה,
אבל על הדרך כזה.
השאלה אם אני שם את האגו (שוב) בצד והולך
או שאני מתעצבן ומוצא לעצמי תכניות אחרות.
מי שרוצה לענות יכול..
לילה טוב,
הזאב,
המתלבט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
