ואני יודעת שגם את מתמגנטת,
מתמסרת,
והוא מסתכל,
לפעמים הוא אדיש, לפעמים מטורף, מכניס ומוציא, ואת עונה בשאגה...
את רוצה שהוא ייתן עוד,רוצה שהוא לא יפסיק,
רוצה שיתמסר,
ואת רוצה להאמין?
הרי אם היית יודעת מה יש בתוכו,
ריקבון,שאותו כבר מזמן אי אפשר לקלף,
ולא משנה כמה צבעים יוסיף,
הירוק המגליד לעולם לא יעלם.
תצבעי,תתפשטי,תחייכי,תצחקי והכל בקלות
והוא יוקסם
שהרי הקלות היא הדבר האחרון שהיה לו בעבר.
והסקס,ההורמונים,השריטות-צלקות.
אף אחת לא תיתן את מה שנתתי.
וזה וודאי,שהרי רק לאחת אמר שאהב והתכוון:)
ואת רוצה את כל מה שהיה לי,ואת רוצה,אך לא תקבלי.
פעם חשבתי רק על המוות.
חשבתי יש שם שקט ובחיים,רק רעש-אבל בעצם השקט הוא מה שמחרפן.
נרדמנו ביחד במחשבה על אהבה,
והתעוררנו אובדניים,מה השתנה?
ועכשיו יש חדש,והכל פה סבבה,ציחקוקים,נשיקות,צבא(:
אבל לא יכל להיות לך שם אחר?זה עושה לי תחושת מעגל שלא נסגר...
לא נורא3>
