רוח בהרים אבל בחדרי דממה
רק יד שתלטף בתוך השממה
צמרות עצים שמוטות על הרצפה
ובתמונה הישנה אהבתי הראשונה
מצעים דקים נשברים אלי לאט
מגע שהתלכלך וחצי מבט
עושה אותי אחר
עצוב ומתמסר אל ההרים
שקרים ועוד שקרים ועוד שקרים
כל הציפורים ששלחתי לדרכן
שבות אל חלוני והזיכרון איתן
אותה צעקה שרעדה משתיקתי
שבה אל אזני האם תציל אותי
רוח בהרים אבל הצל שלך עלי
קורא לי לחזור אלייך, אלי
משגע אותי בלחישות מרוחקות
נוכל להתקרב אך לא נוכל לבכות
ובלילות זה רודף
ובימים זה הודף
והניצוץ מסנוור אותי
אוי, אוי אשליה מתוקה
עוד שקר מר מביאה
כל כך צרה היא הווייתי...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
