אני מתאבדת נפשית כל פעם קצת יותר,
אני כל כך שונאת את עצמי עכשיו שאני עדיין אותה טיפשה שהייתי,שאני בכלל לא לומדת
אני שונאת את הריח שלו עליי ואת איך שהכל הרגיש,
אני שונאת שהסכמתי ולא עצרתי את זה בזמן כי הוא ידע שזה מה שיקרה ובשביל זה הוא בא
אני לא רוצה לנשום עכשיו יותר ויש לי בחילה נוראית מכל המתרחש.
אני לא רוצה לראות אותו או לדבר איתו כי היום ראיתי עד כמה הוא השתנה ועד כמה אנחנו לא חוזרים יותר לעולם לאותם י' ופ' שהיינו מתישהו.

למה אני אף פעם לא עוצרת? אני מדרדרת יותר ויותר ויותר ואני לא יודעת מתי ואיך אפשר לעצור.
הלוואי שיכולתי לשכוח שהיום הזה בכלל קרה
ולשטוף מעצמי את כל הגועל הזה...
כבר הרבה זמן לא שנאתי את עצמי כל כך כמו שאני שונאת את עצמי היום.