רגילה בדרך קצת אחרת

לפעמים אני כל כך שמחה שיש לי מראה ממש ליד המסך של המחשב

כמו עכשיו

אני מסתכלת על עצמי ומבינה שאני בכלל לא מכירה אותה

יש לה פנים שזופות ושקיות שחורות מתחת לעיניים

שיער אסוף בצורה כל כך פרועה ומבולגנת

אני מסתכלת על החדר טיפה דרך המראה

יש שידה נחמדה כזאת, בדיוק מתחת לחלון, מאחוריה
יש עליה ציור, אותו אני מכירה טוב, אני מכירה גם את הילדה שפעם כל כך אהבה אותו
ועכשיו? הוא מחזיר אותי אחורה, כשהייתי מדקלמת את מה שמצוייר עליו כל לילה לפני השינה
היום מה אני עושה לפני השינה? נמרחת עם הזמן במחשב
כמו לא יודעת מה
אני לא מכירה את מה שנהייתי

וזה כל כך מתסכל לפעמים
 

עד החופש הבא

חודשיים שאמורה להיות עבודה קשה

אולי לוותר מעכשיו? 

כי אני מעדיפה את החיים שלי מאשר את הציונים

מעדיפה לעבוד

מעדיפה לחנך ולתרום בתנועה

מעדיפה להנות

הכי חשוב להנות

רק להנות.....

אבל יודעים מה? זה בסדר

כי אני קצת כזאת לפעמים

(העקבים הם ניסיון להגביה קצת את הביטחון והחוטיני עם הג'ינס הנמוך.... לא, אין לי תירוץ לזה. אולי באמת יש בי טיפה זונה)