לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רגילה בדרך קצת אחרת


"... If the day made me heavy and gravity won..."

Avatarכינוי: 

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

4/2013

19 דקות


"טל, כבר יומיים ברציפות אני מכבה את האור בחדר שלך בבוקר, לפני שאני יוצא לעבודה"
"אני יודעת, אני לא יכולה לישון עם האור כבוי, אני מפחדת בחושך"
"מה??"


תמיד כיף לעבוד על אבא :)
אני סתם עצלנית ומעדיפה לישון עם אור דלוק מאשר לקום ולכבות אותו אחרי שאני מסיימת לקרוא קריצה

 

ושוב, ג'ודי פיקו מוכיחה שהיא יכולה להדהים בעוד ספר, על רצח בניו המפשייר כמובן.

 

 

"אתה יודע למה אין לך בטריה בטלפון?? כי אתה כל היום על הפוקר בפייסבוק מהמחשב ובגלל שהמשתמש שלך מחובר גם בטלפון, אז זה לוקח לך בטריה מהטלפון!"

 

ועדיין אבא חושב שיותר אמין שאני מפחדת מהחושך..

לפחות הוא טיפה התקדם בהבנה הטכנולוגית שלו, מאז המשפט "נווו אי אפשר ככה! כל פעם שאני נוגע זה ישר מצלם!" (כשהוא צילם אותי ואת אחי בטלפון החדש שלו. HTC. טלפון טאצ'. שעובד על מגע. בין האצבעות למסך.)
 

נכתב על ידי , 22/4/2013 23:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קדיש


חזרתי עכשיו מטקס יום הזיכרון העירוני, שהייתי בו עם התנועה- כולל חניכים.
אני לא ארחיב על הטקס עצמו ועל המשמעות של היום הזה בשבילי, כילדה בת 17 שלא באה ממשפחה שכולה, כי יש פה הרבה אחרים שעושים את זה בדרכים כל כך יותר טובות ממני.



כשקראו קדיש לא יכולתי. סתמתי את האוזניים כמו ילדה קטנה. בלי שהחניכים יראו. גירדתי את כל הידיים שלי. פשוט לא יכולתי לשמוע את הקדיש הזה שוב. נמאס לי לשמוע אותו. נמאס לי להכיר אותו כל כך מקרוב. אז פשוט סתמתי את האוזניים והתחננתי שיסיימו. 
נכתב על ידי , 14/4/2013 22:49  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היא תמיד בלב, אבל הייתי רוצה אותה גם מול העיניים, מחבקת אותי חזק חזק


אם היא הייתה פה, הייתי ישנה ממזמן, מוכנה ב150% למתכונת מחר, יודעת כל משפט אפשרי בגיאומטריה, יודעת את כל השלבים לפתרון בעיות קיצון, אנליטית הייתה הופכת להרבה יותר קלה ובעיות מילוליות היו בונוס!
אבל היא לא פה. אז אני עדיין ערה וממש לא יודעת את החומר. אני רק רוצה ציון עובר. 60 בערך ואני אהיה מאושרת. ואבא ועדי (המחנכת) יפסיקו ללחוץ כל כך. 

היום היה טקס יום הזיכרון בתנועה. היה נחמד... השנה לא היה כמו המסורת שלנו, שביום השואה כיתות י' מרימים טקס שבטי וביום הזיכרון הולכים לטקס העירוני. ביום השואה היינו בטקס העירוני וליום הזיכרון כיתות י' הכינו טקס וגם נלך מחר עם כל החניכים לטקס העירוני. לדעתי זה מטומטם... אבל כל השנה הזאת בשבט דפוקה. הש"ש (אלה שעושים אצלנו שנת שירות) ברובם על הפנים ובזמן האחרון אלוהים יודע מה עובר על הרכז שלנו (יש לו חברה. הוא אמור להיות הרבה יותר רגוע...WTF?)
אני מחכה למחר בערב. אני אוהבת את הטקס העירוני. אני בחיים (כנראה) לא אודה בזה בקול, אבל הוא מאוד מרגש. באיזשהו מקום אני אוהבת את יום הזיכרון. כמובן כמובן כמובן שהייתי שמחה אם לא היינו צריכים יום כזה, אבל בהתחשב בנסיבות.... היום הזה מאחד את העם, וביום הזה, יותר מכל יום אחר בשנה, אני מודה לכך שיש לנו מדינה ומקווה שביבי הגאון לא יעשה (עוד) יותר מידי טעויות וחיילים יפסיקו להיהרג ומספר ההורגים לא יתקרב ל24,000 (יותר ממה שהוא קרוב עכשיו).
אני מעריכה כל חייל וחייל בצה"ל. את כולם. ואני כבר לא יכולה לחכות לש"ש שלי, הדבר הראשוני שאני אעשה בדרך לתרום למדינה. הצבא...? זה משהו טיפה יותר רחוק. מעין חלום רחוק. שמתקרב גם בצעדים גדולים. עוד אין לי מושג מה אני רוצה להיות, אבל מדריכת חובלים נשמע מדהים (עוד לא ממש בדקתי על זה... רק מבחורה בפנל שהיה כשהתארחנו בחיל הים). 

היא הייתה יכולה לעזור לי לבחור מה אני רוצה להיות. אם היה הייתה כאן הייתי כבר יודעת מה אני רוצה להיות. כשהיא הייתה כאן ידעתי הכל ועכשיו אני לא יודעת כלום. כאילו כל המוח שלי התרוקן, והוא מסרב להתמלא בחזרה. כל טיפה שמתמלאת כורחה במאמץ שנדמה לי לפעמים שהוא גדול עליי. במיליון מידות.
נמאס לי לחיות ככה. אני רוצה שהיא תחזור כבר. מי לעזאזל המציא את הסרטן המפגר הזה?!?!?!?!?!?!?

תחזרי כבר. תגלי לי את התשובות במתכונת מחר. תהיי איתי. בלב. כמו שאת תמיד.  
נכתב על ידי , 14/4/2013 00:39  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים , תנועות נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטלצ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טלצ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)