לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רגילה בדרך קצת אחרת


"... If the day made me heavy and gravity won..."

Avatarכינוי: 

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      




הוסף מסר

3/2013

כופרים ונהנים לשמור


הכי לא שומרים, הכי כופרים, ברודוס אכלנו כל בוקר בייקון, בולונז לא נכנס לי לפה בלי גבנ"צ או פרמז'ן, טלוויזיה בכיפור ופיתה עם גבינת חלומי ונקניקיה בפסח שעבר, אבל פתאום היום, בבוקר של ליל הסדר אבא חוזר מהליכה ב12 בבוקר, ואנחנו צריכים לקום, להפסיק לישון ולהתחיל לנקות את החדרים, אבא יורד עם שואב לנקות את האוטו.... מה נסגר?! תן לי לישון בשקט ולראות סרטים עד שאני אצטרך להתחיל להתלבש, תן לי לדבר עם חברים, תן לחברים שלי לבוא לנשנש משהו ולשתות, לעזור לי בשיעורי בית המפגרים האלה שאתה כל כך רוצה שאני אעשה (ונשאר רק עוד שבוע לחופש!!! יש לי 10 מתכונות לפתור ולהגיש!!! איך אני עושה את זה?) תן לי לנשום רגע. תתריע על ההתפרצות רצון המיותרת הזאת שלך....תנשום רגע. תפסיק לצעוק לשניה. וכשאני מבקשת ממך להפסיק לצעוק אל תגיד לי "אהה טל תרגעי, את ראית איך החדר של אחיך נראה?" אז כן, ראיתי. אני גם גרה בבית להזכירך. ועד לפני ממש מעט זמן החדר שלי היה נראה הרבה יותר גרוע אז אתה יכול להבין מזה שזה לא ממש מזיז לי.

אבל אין לי כח להיכנס לוויכוחים קטנים כאלה ומיותרים. אני אסדר את החדר שלי כי גם ככה רציתי לעשות את זה. ואז אני אשאל אותך עם חברים יכולים לבוא והם יבואו והכל יהיה אחלוש

חג שמח!! תאכלו מצות עם שוקולד כי זה טעים, תעשו טוסט מצה (לא לשכוח להרטיב אותה קודם!!) ואם קמתם טיפה פחות יהודים היום, תגניבו איזה פיתה למרק פול של סבתא....   סתם, אסור שפירור חמץ יכנס לבית של סבתא שבוע לפני פסח, כבדו את זה גם אם אתם לא הכי שומרים :)
נכתב על ידי , 25/3/2013 12:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זה טיול של פעם בחיים, אלא אם כן אתה מדריך ח' ;)


הטיול היה הכי אדיר בעולם!! חזרתי לפני שעתיים בערך, גמורה, מסריחה שזופה קולועם חיוך ענק!
החניכים היו מדהימים (למרות שיותר מחצי מהזמן לא הייתי איתם כי הייתי צריכה להיות עם ההנהלה...), הם נהנו ולמדו המון, נפגשו עם חברים משבטים אחרים והחניכים החדשים הכירו חברים, איזה כיף! האוכל היה מדהים (הייתי אחראית על הכול, כמובן שיהיה טוב קריצה)


אז למרות שמזג האוויר לה היה הכי כמו שרצינו ונאלצנו להיעזר בהנהלה יותר מידי, היה טוב. כשאני הייתי בכיתה ח' הטיול הזה היה קצת שונה, עשינו שלושה דברים שונים בכל יום, ועכשיו עשינו אותו דבר בכל יום (אווווף! אני ממש לא רוצה לספר מאיזה תנועה אני אבל זה כל כך קשה להסביר בלי זה... תיאלצו להתעצבן טיפה :) ) אבל כמו שאמרתי החניכים נהנו וזה בסופו של דבר הכי חשוב!


אני בצוות עם עוד שלושה בנים- שני מדריכים- אחד שעושה אצלנו שנת שירות ואחד בגילי, אני והרכז (האדיר) שלנו שגם הוא ש"ש אצלנו... ובגלל זה שמחתי שישנו באוהל גדול כולנו עם החניכים ולא באוהלי איגלו בנפרד.. כי היה יכול להיות קצת לא נעים.. למרות שכשחושבים על זה, לא ישנתי עם חניכות, ישנתי בצד עם המדריך (זה שבגילי). אנחנו חברים ממש טובים ולא דיברנו איזה שבוע וחצי לפני הטיול כי רבנו קצת בסמינר, ובערב הראשון השלמנו ככה שהיה לי עם מי לישון סבבי ישנו ממש ביחד- החזקנו ידיים והוא ממש חיבק אותי באיזה שהוא שלב, וכל פעם מחדש אני לא מבינה אותו. אני לא מרגישה כלום אליו מעבר לאהבה אפלטונית לחלוטין ואני יודעת שגם אצלו זה ככה (הוא מספר לי על בנות חח) והרבה פעמים שאנחנו לבד הוא מתנהג כאילו הוא חבר שלי... זה קצת מוזר ואם לא הייתי מכירה אותו הייתי בטוחה שהוא מתחיל איתי, אבל הוא לא.. מה אכפת לי, אני מרוויחה מלא חיבוקים חיבוק של הסוררת


עם המדריך הש"ש היית ה לי קצת בעיה. הוא התנהג אלי ממש לא יפה ביומיים הראשונים. הייתה אפילו פעם שהוא צעק עלי ליד חניכים שאני מתנהגת כמו נעל. זה היה כל כך דפוק.... אין לי מושג מה הקטע שלו בזמן האחרון אבל הוא ממש מעצבן. הוא גם כל היום צרח על חניכים, נבח עליהם והיו הרבה מאוד מקרים שהחניכים לא היו אשמים בכלל. שהוא ישר צעק והתעצבן והחניכים הרגישו את זה וזה עצבן אותם עוד יותר, והם היו מבואסים... אבל העיקר שהיום האחרון היה ממש כיפי לכולם, זה הכי חשוב כי החניכים תמיד ייזכרו בתור חוויה בעיקר את היום האחרון.


וגםםםם הטיול היה ממש קרוב לחברה טובה שלי שלא יוצא לי להיפגש איתה הרבה אז היה באה בערב השני וישבנו קצת והיא הביאה טונות של חטיפים ואפילו אפתה שתי עוגות (!!!!) אז החניכים, אני ומנהל המקום שישנו בו באותו לילה הרווחנו :)



עכשיו, אחרי מקלחת יסודית ביותר ומלא קרם על כל הגוף כדי לנסות להעביר את היובש הדוחה הזה, אני הולכת לישון סופסוף במיטה שלי, לילט (:

נכתב על ידי , 21/3/2013 22:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



my battery's dead


מכירים את זה שאתם מחברים את הפלאפון שלכם למטען, כי נגמרה לו הבטרייה, או שעומדת להיגמר? אני בטוחה שכן.
יש לי תיאוריה ואני בטח לא הראשונה שחשבה עליה וגם לא השנייה, : גם לבני אדם יש בטרייה. הם צריכים אנרגיה כי שלהם נגמרה. וכמו שהפלאפון נטען באנרגיה משקע, מחשמל, גם לבני אדם יש מקורות אנרגיה, שהם כמובן לא עוברים כחשמל דרך שקע. (מבטיחה. אל תנסו.) יש כאלה שיגידו שמזון הוא מקור האנרגיה שלנו. במידה מסוימת הם צודקים. מזון הוא המקור לאנרגיה הפיזית שלנו. אבל מאיפה באה האנרגיה הנפשית שלנו? משינה? מחברים? מרוגע?

האנרגיה הנפשית שלי מגיעה ממשהי מאוד מיוחדת.

מה אם אובד לכם המטען של הטלפון? או נשבר, נקרע? מה אז? מזמינים מטען חדש מאיביי? או שהולכים לחנות לקנות? מבקשים מחבר? מטעינים דרך המחשב? יש המון פתרונות. במצב הכי גרוע וקיצוני (או שלא) קונים טלפון חדש. אבל בני אדם לא יכולים להחליף את עצמם. מה אם ה"מטען" האנושי שלנו נעלם מהעולם? מתחבא רחוק מאיתנו, או אפילו קרוב אבל לא בקשר? מה עושים אז? אפשר לנסות להיטען מדברים אחרים. אבל כמו במטען של טלפון, החלופי תמיד יהיה קצת פחות טוב מהמקורי. מה גם שהמקורי היה הראשון, והוא הכי טוב... מה עושים אם זה קורה אצלנו? אצל בני האדם?

האנרגיה הנפשית שלי הפסיקה להגיע אלי דיי מזמן. לא החלפתי אותה אבל אני כן מנסה להיטען מאנשים אחרים, מדברים אחרים. אבל זה לא אותו דבר. היא העבירה אלי אנרגיות מיוחדות, אנרגיות שבת יכולה לקבל רק מאמא שלה. האנרגיות האלה כל כך חסרות לי ואני מרגישה את זה בכל יום, בדברים הכי קטנים, למרות שזה נשמע נדוש. אני מרגישה צורך באנרגיות ממנה כשאני בלימודים, כשאני מכינה שיעורי בית (או שלא), כשאני מכינה אוכל והיא לא שם לטעום, כשאני קונה בגד חדש, והרשימה עוד ארוכה












נכתב על ידי , 19/3/2013 00:47  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים , תנועות נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטלצ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טלצ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)