רגילה בדרך קצת אחרת

היום בבוקר היו לי שלוש שעות ערבית שפתאום באמצע שמתי לב שאין לי מה לעשות שם. באמת. אני לא מבינה כלום וזה לא מעניין אותי. 

המגמות שאני מרחיבה זה כימיה וערבית, כל אחד חמש יח"ל. בשני המקצועות הציונים שלי... בוא נגיד לא משו. נכלש בכימיה (50) ועובר בערבית (55). הקטע שכימיה הרבה יותר מעניין אותי. לערבית אין לי קשר בכלל. שנאתי את המקצוע בחטיבה, ובכיתה י' הכריחו אותנו ללמוד ואהבתי את המורה אז המשכתי עם זה כמגמה, איזו טעות. 

יתרונות בלפרוש מערבית:
-שקט נפשי. אני לא מצליחה למצוא עיניין בשום שיעור וזה מבאס תחת 

-יותר זמן להשקיע בכימיה ובכל מקצוע אחר

-כבר עשיתי 3 יח"ל אז זה לא לוותר על הכל

-הציונים שלי גם ככה גרועים שם, אז מה כבר יכול לקרות?

חסרונות בלפרוש מערבית:

-מוגבר אחד פחות! 

-27 יח"ל בתעודת בגרות במקום 29 (כשחושבים על זה ככה, לא כזה קריטי)

-חייבת להוציא באיזור ה90 בכימיה, וזה הולך להיות קשה

-אם אני לא מוציאה משהו כזה אני נכשלת במוגבר היחידי שלי, מה שאומר- אין תעודת בגרות

תכלס, היתרונות והחסרונות דיי שווים, אולי אפילו יותר חסרונות. 

אבל אני אחת כזאת שעושה מה שטוב לי באותו הרגע, אני לא חושבת על האוניברסיטה אלא על מה שבא לי טוב עכשיו. להיות רק במגמה שמעניינת אותי ושאני כן מוכנה להשקיע בה ולא בעוד אחת שלוקחת ממני אנרגיות מיותרות (וואו נשמע עצלני משו), מגמה שאני לא מוצאת בה טיפת עיניין (ועם ילדים ממש פח, לא שזה כזה קריטי, אבל סתם לידע כללי), פשוט נראה לי יותר טוב.

דיברתי כבר עם המחנכת שלי והיא אמרה שהיא לא חושבת שזה רעיון רע. המורה לערבית אמרה שהיא חושבת שזה רעיון טוב בשבילי והמורה לכימיה אמר שצריך לראות באיזה מקצוע יש לי יותר סיכויי לקבל לפחות 65 סופי בבגרות (בשביל לקבל על זה בונוס באויברסיטה).

אבא שלי הכי הפתיע ואמר שזו החלטה שלי בסופו של דבר ושזה אומר שהשנה אין וויתורים בכלום.

חוצמזה, יהיו לי 5 שעות פחות במערכת 

אני ממש רוצה להגיע להחלטה לפני ראש השנה וממש קשה לי להחליט...