יש את זה ביותר משפיל?
שאבא שלי יוצא עלי בקטע של עלק לטובתי מול המנהלת הפוצית הזונה, המחנכת המסכנה והיועצת שאלוהים יודע מה היא עשתה שם?
שבאים אלי בטונים מתנשאים עם דיבורים יפים, כאילו הם לטובתי, אבל ברור מאוד שהשיחה הזאת נועדה רק בשביל ליידע את אבא שלי טוב-טוב כמה אפסית הבת שלו. אחרת הם יכלו לדבר איתי. כולם יודעים שגם ככה בכיתה יב אני לא הולכת להקשיב לאבא שלי אם הוא יגיד לי לשבת ללמוד ואני גם לא הולכת להראות לו שהכנתי שיעורי בית. זה עובד אולי בכיתה ב.
אני יודעת מה הציונים שלי. ואני גם יודעת שלא באמת אכפת לך, גברת מנהלת. אני יודעת שהסיבה היחידה שאת רוצה שלתלמידים בבית ספר שלך יהיו ציונים גבוהים זה בשביל הרושם הטוב. זה מה שעושים בבית ספר שלי. באמת. ממיינים תלמידים לפי ציונים. ב"מוכשרים" כביכול משקיעים, אבל כל אחד מכיתת המדעים המהוללת יכול לספר כמה דופקים אותנו, אם זה מבחינת מורים שהם כביכול טובים אבל בעצם מוציאים חומרים מהאינטרנט ומביאים אותם לתלמידים והתלמידים לומדים לבד ואם זה מבחינת מערכת המבחנים/מתכונות הלא הגיוניית בכלל. למרות הבקשות הלא מפסיקות וההצעות ה (באמת) טובות.
אני יודעת שהמנהלת פוצית גדולה ושהיא רוצה שלכל התלמידים שלומדים אצלה בבית ספר יהיו ציונים גבוהים כדי לשמור על השם ה-אלוהים יודע איך- טוב שלה. אבל להגיע לרמות כאלה? לגרום לאבא של תלמידה לצדד במערכת המעוותת הזאת? ועוד מולי? זה לא מוגזם? תתעוררו. יש תלמידים שלא רוצים 100, שלא רוצים 90, פשוט לא רוצים....
דפקתם מערכת יחסים מורכבת וטעונה עוד יותר ממה שהיא הייתה דפוקה. כל הכבוד. תודה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: