רגילה בדרך קצת אחרת

לא הגיוני שבשביל לדבר איתה אני צריכה להתקשר 3 פעמים אליה בלי שהיא תענה ואז להתקשר אליו ושהוא יגיד לי שהיא תחזור אלי תכף

זה התחיל בזה שהמדריך שלנו מכיתה ט, שהיה אז ש"ש והיום הוא חייל בסנפיר, בא לבקר וישבנו במשרד של השבט- אני, המדריך לשעבר, ברדר וש"ש נוכחי וסתם דיברנו. ברדר (החברה הכי טובה שאנחנו כל הזמן תקועות אחת לשניה בתחת) כמובן בקושי שמה עלי או על החייל שברגילה ונסע במיוחד אלינו, והתעסקה בעיקר עם הש"ש הנוכחי שהוא גם חבר טוב.

ואז כמה שכבגיסטים (מדריכים בכיתות י-יב) ועוד כמה חניכים, יושבים באחד ההאנגרים ורואים סרט אחרי שמהבוקר הם חופרים על זה ואחרי שהכנו פופקורן ( בסיר!!). ברדר כמובן לא נמצאת איתנו כי היא בהאנגר עבודה מכינה איזה חלק סופר חשוב, היא בנתה אותו מאפס יחד עם ש"ש לשעבר שאלוהים יודע מה יש/היה בינהם ועכשיו היא משייפת ומבריגה דברים במקום לראות איתנו את הסרט.

יותר מאוחר חתכנו שישה שכבגיסטים אלי הביתה לראות את המשחק של מכבי- אני ועוד שלושה באופניים והיא ושמיניסט אחד באוטו שלו. הנסיעה באוטו מהשבט אלי לוקחת אולי 10 דקות, באופניים גם משהו דומה. הם הגיעו שעה וחצי אחרינו. שעה וחצי! כי הם ישבו באוטו מתחת לבית שלי איזה חצי שעה, והיא שחכה את הפלאפון בשבט אז הם נסעו לקחת מפתח מהש"שינים ואז לשבט ואז חזרה לש"שינים והשמיניסט היקר- שהוא באמת באמת יקר- נזכר שהוא רעב אז הם ישבו איפשהו לאכול... ורק אז הואילו בטובם לחלוק את הפנים שלהם איתנו. 

זה לא פעם ראשונה שזה קורה ובאמת שכבר נמאס לי מזה. אני יודעת שהם חברים ממש ממש טובים וגם אני חברה די טובה שלו אבל חלאס. להגיד שאני מקנאה בחברות שלהם? בזה שהוא מספר לה הכל והם יושבים שעות מתחת לבית שלו ומדברים? אולי. קצת. כי גם לי פעם היה את זה איתו וכשחזרנו ביחד הביתה הוא היה מספר לי סיפורים אדירים מהבית ספר שלו (שנה שעברה כל שלישי הוא היה מסיים ללמוד בחמש וגם הדריך אז הוא היה צריך להיות בשבט בחמש. הוא היה יוצא מבית ספר קצת לפני ומגיע לשבט עם הסקייטבורד והמורה הייתה מסיעה לו את התיק הביתה ומשאירה אותו אצל השומר. TRUE STORY ) אבל עכשיו אני והוא קצת פחות קרובים. וכן יש לי טיפה קנאה, טיפה רצון שנהייה שוב חברים ממש ממש טובים, אבל לא זה מה שגורם לי להתעצבן כל כך.  זה פשוט מעצבן ששני אנשים מתבודדים כשהם יודעים שהשאר מחכים להם. 

אז בא לי שברדר תשים עלי טיפה יוצר ממה שעכשיו, כי מגיע לי. והתירוצים שלה והסיפורים שלה וההעמדות פנים שלה כבר מתחילות להימאס עלי. 

שתפסיק להיות סנובית. ושתפסיק להתגאות בסנוביות שלה כל הזמן, זה מפגר.