"תמונה שלך אבל לא תשלחי לי חוצפנית"
"?"
"לשלוח לי תמונה שלך ?!?
מה אומרת?"
"חחח לא רוצה
יש מלא בפייסבוק ובאינסטגרם אם כל כך בא לך 
"
"שלחי לי אחת... אבל עם הקדשה וזה
שתהיה לי אחת ששלחת לי, טל בכבודה ובעצמה
הבנת"
"חחחח
הבנתי"
"אני מחכה תבחרי אחת יפה שלך שאת נראית נסיכה
"
"חח אתה יכול להמשיך לחכות"
"נו ירעה תהיי בתאדם"
"חח תפסיק להיות קרציה"
"טוב טוב ירעה"
""
"חחחחח את גזורה"
הוא בן 20, התגייס בינואר לקרבי אחרי שנה וחצי במכינה
התחלנו לדבר בקיק ממש מזמן... באוקטובר בערך
בדרך כלל אני לא מדברת עם אנשים שאני לא מכירה כל כך הרבה זמן, אבל הוא היה חמוד ומצחיק אז אמרתי "למה לא?" והמשכנו לדבר... אחרי איזה חודשיים של שיחות בקיק זה עבר לשיחות בוואטסאפ ועכשיו הוא מתקשר לפחות פעם בשבוע וכל הזמן בוואטסאפ
אני יודעת שזה יכול להיות מסוכן ואני יודעת שאני מתנהגת בצורה מטומטמת אבל מה אכפת לי? אחרי שקבענו פעם אחת בפברואר להיפגש (אני לא מטומטמת עד כדי כך- שתי חברות היו צריכות לבוא איתי וקבענו לעזריאלי שזה מקום עם מיליון אנשים בערך) ביטלתי ברגע האחרון כי היום הזה היה מבולגן והכל כולל הכל התפקשש. וגם ירד גשם מטורף.
הפעם השניה שקבענו להיפגש, אחרי מליון שיחות של "מתי אנחנו נפגשים?" "אחרי הבגרות בנת"ך" / "לא יודעת, אחרי פורים" / "אולי בפסח... לא אני עסוקה בערך כל החופש" דיברנו ביום חמישי והוא בדיוק יצא חמשוש בהפתעה, אז קבענו לשישי בבוקר-צהריים בנמל ת"א.. הייתי אצל חברה בהוד השרון אז הייתי צריכה לקחת רכבת (גם היא באה, כן? מקום עם מלא אנשים ולא הולכת לבד. עדיין לא מטומטמת עד כדי כך). הוא גר באיזור חיפה ושומר שבת, אז בסוף גם זה התבטל כי הוא לא היה מספיק לחזור לפני שבת וגם להיות איתי ליותר מרבע שעה..
אז אם יש לי אותו בפייסבוק והוא רואה את כל התמונות שלי באינסטגרם, מה הבעיה לשלוח לו תמונה שלי, רק בשבילו, אפילו אחת שכל העולם ראה כבר? לא יודעת. זה מרגיש לי זול. מאוד. חוץ מזה שאני ממש לא פוטוגנית ובקושי יש לי תמונות של עצמי לבד, זה נראה לי סוטה באיזשהו אופן, שלוח למישהו תמונה של עצמי, למרות שאני מדברת איתו מעל חצי שנה והוא נשמע ממש אחלה, עדין יש בזה משהו מגעיל.
אני לא משלה את עצמי. אני יודעת שכשאני מדברת איתו בטלפון הקול שלי קצת רועד, במיוחד אחרי שדיברתי איתו ליד חברה והיא לחשה לי באמצע השיחה לנשום כי הקול שלי רועד 
. אני גם יודעת שהוא גדול ממני בשלוש שנים, שהוא חייל ואני בקושי סיימתי י'א ועוד מתכננת לעשות שנת שירות. אבל אני גם יודעת שאני לא באמת מחבבת אותו, שאני צריכה להכיר אותו במציאות כדי לדעת. ולמרות שלפעמים אני מדמיינת איך זה יהיה כשנהייה ביחד וכמה כיף זה יהיה כשאני אגיד שיש לי חבר חייל, אני גם יודעת שזה יכול להיות סתם, ואני לא מצפה למשהו גדול כל כך. אני לא מצפה לכלום ונראה לי שזה הכי טוב.
את מה הקטע לדעת שהוא רואה מלא תמונות שלי ולא לשלוח לו אחת מסכנה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: