רגילה בדרך קצת אחרת "... If the day made me heavy and gravity won..." |
| 4/2013
היא תמיד בלב, אבל הייתי רוצה אותה גם מול העיניים, מחבקת אותי חזק חזק אם היא הייתה פה, הייתי ישנה ממזמן, מוכנה ב150% למתכונת מחר, יודעת כל משפט אפשרי בגיאומטריה, יודעת את כל השלבים לפתרון בעיות קיצון, אנליטית הייתה הופכת להרבה יותר קלה ובעיות מילוליות היו בונוס! אבל היא לא פה. אז אני עדיין ערה וממש לא יודעת את החומר. אני רק רוצה ציון עובר. 60 בערך ואני אהיה מאושרת. ואבא ועדי (המחנכת) יפסיקו ללחוץ כל כך.
היום היה טקס יום הזיכרון בתנועה. היה נחמד... השנה לא היה כמו המסורת שלנו, שביום השואה כיתות י' מרימים טקס שבטי וביום הזיכרון הולכים לטקס העירוני. ביום השואה היינו בטקס העירוני וליום הזיכרון כיתות י' הכינו טקס וגם נלך מחר עם כל החניכים לטקס העירוני. לדעתי זה מטומטם... אבל כל השנה הזאת בשבט דפוקה. הש"ש (אלה שעושים אצלנו שנת שירות) ברובם על הפנים ובזמן האחרון אלוהים יודע מה עובר על הרכז שלנו (יש לו חברה. הוא אמור להיות הרבה יותר רגוע...WTF?) אני מחכה למחר בערב. אני אוהבת את הטקס העירוני. אני בחיים (כנראה) לא אודה בזה בקול, אבל הוא מאוד מרגש. באיזשהו מקום אני אוהבת את יום הזיכרון. כמובן כמובן כמובן שהייתי שמחה אם לא היינו צריכים יום כזה, אבל בהתחשב בנסיבות.... היום הזה מאחד את העם, וביום הזה, יותר מכל יום אחר בשנה, אני מודה לכך שיש לנו מדינה ומקווה שביבי הגאון לא יעשה (עוד) יותר מידי טעויות וחיילים יפסיקו להיהרג ומספר ההורגים לא יתקרב ל24,000 (יותר ממה שהוא קרוב עכשיו). אני מעריכה כל חייל וחייל בצה"ל. את כולם. ואני כבר לא יכולה לחכות לש"ש שלי, הדבר הראשוני שאני אעשה בדרך לתרום למדינה. הצבא...? זה משהו טיפה יותר רחוק. מעין חלום רחוק. שמתקרב גם בצעדים גדולים. עוד אין לי מושג מה אני רוצה להיות, אבל מדריכת חובלים נשמע מדהים (עוד לא ממש בדקתי על זה... רק מבחורה בפנל שהיה כשהתארחנו בחיל הים). היא הייתה יכולה לעזור לי לבחור מה אני רוצה להיות. אם היה הייתה כאן הייתי כבר יודעת מה אני רוצה להיות. כשהיא הייתה כאן ידעתי הכל ועכשיו אני לא יודעת כלום. כאילו כל המוח שלי התרוקן, והוא מסרב להתמלא בחזרה. כל טיפה שמתמלאת כורחה במאמץ שנדמה לי לפעמים שהוא גדול עליי. במיליון מידות.
נמאס לי לחיות ככה. אני רוצה שהיא תחזור כבר. מי לעזאזל המציא את הסרטן המפגר הזה?!?!?!?!?!?!?
תחזרי כבר. תגלי לי את התשובות במתכונת מחר. תהיי איתי. בלב. כמו שאת תמיד.
| |
|