רוצים לשמוע איזה כיף היה היום ?
אז ככה, קמתי מאוחר, ב12 ככה,
אני כלכך שונאת לקום מאוחר, זה דופק לי את כל היום ואז אני מתחילה גם לישון מאוחר וקמה מאוחר כל יום,
בכל מקרה, החדר שלי בלאגן, בלאגן ברמה שאני נכנסת לדכאון רק מלהכנס אליו,
אבל מזל שיש לי אנשים שתומכים בי !
זוכרים את השלושה ילדים שמצחיקים אותי ונורא עוזרים לי ?
רבתי עם אחד מהם .
אני מרגישה חרא, אני כבר לא מסוגלת לדבר עם אנשים,
אני כלכך צריכה את חברות שלי, אבל אני לא מסוגלת להתקרב אליהם,
אני כלכך צריכה עזרה, אבל אני לא מוכנה לקבל אותה מאף אחד ...
ואני שואלת, למה ?
למה ? למה ? למה ? למה ?
אני לא עשיתי שום דבר רע,
בחיי, אני רק מנסה לעשות טוב,
אני לא רוצה לשקוע בדכאון של עצמי,
באמת שלא, אני לא עושה את זה בשביל צומי,
באמת קשה לי .
באמת באמת באמת .
ואין לי עזרה,
אני כבר לא יכולה לשמוע את ההורים שלי, המורים שלי מתנהגים כמו ערימות של זבל מרוכז,
וחברות שלי ? אני כבר ממזמן לא מרגישה בנוח לקרוא להם חברות .
הייתה לי חברה טובה, היחידה שבאמת הייתה עוזרת לי,
ועכשיו היא כועסת עלי, בלי שעשיתי לה כלום,
רק כי ישנתי אצל חברה שלי שהיא בריב איתה .
אני אומרת את זה הרבה בקול, אבל אף פעם לא חשבתי על זה באמת,
עכשיו חשבתי, ובאמת יש לי חרא של חיים, ואני חייבת להשתנות .