Union with the Sky

ושוב עליתי על גדותיי והמים מכסים לי את הראש ואני בקושי מצליחה לנשום. החלון פתוח אבל האוויר מחניק והתחושות המוכרות של הלחץ וההקלה של אחרי בחינות התחלפו בצורך ללכת קילומטרים ברגל עד התייבלות. הלחץ לא נגמר לעולם, גם אחרי הבחינות, גם כשיש חצי שבוע מעוך עד לסיומן, ותחושת ההקלה לא מגיעה אלא מתחלפת בחרדה עמוקה יותר מהציונים שעתידים לבוא.

אולי אני צריכה להשלים עם זה שאני פשוט לא טובה בזה.