פעם הייתי התמימה, עכשיו אני הנועזת?
הרגע הזה שאת מבינה שהשתנית, שאנשים מסביב לא מפסיקים להיות מופתעים ממך
אני עושה דברים בשבילי, וזה מרגיש כל כך טוב
עכשיו כיף ועכשיו טוב
-
אני חושבת שהשינוי התחיל כשעצרתי להסתכל סביב והבנתי שאני לא מרוצה
אני יכולה להראות יותר טוב, אני יכולה להיות יותר חברותית, אני יכולה לשאוף גבוה יותר
וזה לא קיטש וזה לא בולשיט כי פתאום היה לי אכפת מעצמי
הפסקתי לדאוג לכל העולם ולקחתי נשימה עמוקה ועשיתי את מה שטוב לי
ואני חושבת שכל אחד צריך לעשות את זה פעם בכמה זמן
אפילו השינוי הכי קטן יכול לעשות המון
הכל נראה כאילו הוא הולך להחזיק לנצח
כאילו יש את כל הזמן שבעולם
אל תתנו לגורל לעשות את שלו, תהיו אתם הגורל
בא לכם לשנות את השיער? לצבוע אותו? לקצר לקארה הכי מטורף שקיים? תקבעו עכשיו תור לספר
"אין לי מה ללבוששששש"? תלכו לשופינג עם חברה\זמן איכות עם אמא, תשדרגו בגדים ישנים, או לא יודעת, תזמינו פאקינג מכונת תפירה בebay
אין כסף? לכו לעבוד, תהיו רציניים ותשקיעו ותראו את עצמכם צומחים מזה ונהנים מההטבות שהם מעבר לכסף
תחייכו, תפלרטטו, תהיו חמים, אכפתיים, תצחקו על החיים וגם קצת על עצמכם, על תעצרו את עצמכם
אל תשכחו להשקיע בעצמכם, אין מישהו אחר שיעשה את זה, תדאגו לגוף שלכם (מכל הבחינות
)
תחיו עכשיו
כי לאחרונה הבנתי איך בשניה הכל יכול ללכת
ועצוב שרק מוות של אחד נותן חיים לאחר
-
ולפינאלה

כי אם כבר לחיות אז איך אפשר בלי מוזיקה אדירה שתלווה אותך?