מה20.2 חתכתי רק 2 חתכים לא עמוקים.

אני פשוט הולכת להתנתק מכל מה שמדכא\מעציב\הורס אותי.

להתראות סיגריות להתראות פגיעה עצמית להתראות דכאונות להתראות שנאה עצמית

כמו שאני יכולה להרגיש דפוקה ולאהוב את זה אני גם אוהב להיות מאושרת.

מהיום, מעכשיו, אני נחמדה לכולם. אני מחייכת, צוחקת.

מתגברת על כל דבר קשה. כל התקף זעם וכל תסכול שמתרחש אני אצליח לעבור ולנצח את עצמי.

אני עדיין חושבת שלהיות סויציופת זה דבר מדהים, אבל אני לא כזו ולא אהיה בחיים.

אז למה לבכות אם אפשר להיות מאושרת?

בעיקר שאין לי סיבה להכל כי יש לי חיים מדהימים ואני זו שהורסת בהם הכל

גישה חדשה

Here I come