טוב אז היי לכם D:

מה שלומכם? O3O

הממ.. אז כן, אני צריכה לעבור בדיקות T^T
כנראה שיש לי איזושהי בעיה, התמוטטתי פעם אחת באמצע בית ספר, המון סחרחורות, ואמא שלי דאגה לי.
אבל נו מילא, אני מעדיפה לגמור עם כל השטויות האלו עכשיו, לפני כיתה י' והבגרויות ><

וכן, אני צריכה לעבור אבחון דידקטי ~אבחון לבעיות למידה.. משהו כזה XD~
הוא נקבע ל12/11 אז אחלו לי בהצלחה? 
אני מקווה שיגידו לי שאני צריכה לפטופ, זה כל כך יקל עליי ;;

ואני צריכה ללכת גם לרופא שיניים, אני צריכה ללכת כבר מלא זמן, עוד מהחופש אבל לא היה לי זמן ><
מבחני קיץ לימודים, בקושי לנשום היה לי זמן! ועוד עכשיו אני צריכה להיות ממש רצינית, אלא אם כן אני רוצה לגמור בכיתת מב"ר עם פסיכולוג צמוד ;~;
בינתיים יש לי פגישות קבועות עם היועצת ואני צריכה להחתים כל שיעור את המורים על זה שהייתי בשיעור T_T
 אני היחידה שמרגישה כמו בגן?

בכל מקרה, נאמ... אתמול היה טקס רבין, והיה זוועה.
ייבשו אותנו בחזרות שלוש שעות בשמש, אחר כן בטקס עוד חצי שעה כשכולם לא מרוכזים ומתים מחום ~אני רצינית כולם שמו מחברות על הראש בשביל צל~ וההקלטה של השירה יצאה נוראית, כולנו נשמענו כמו כלב דרוס.
בכל מקרה, לשמחתי שמעו אותי בקושי ככה שיצאתי בלי הרבה נזקים XD 
באותו היום הייתה לנו גם פעולה של הקבוצה יוצרת, והיה נחמד...
דיברנו על רבין, חנוכה והשואה...

בכל מקרה, היום, קמתי ממש מאוחר, עיצבנתי את אמא שלי, ונסעתי לבית ספר,
הוציאו אותי משיעור אנגלית כי לא היה לי ספר, ואחרי זה עוד שכחתי להחתים את המורה שלי על זה שהייתי בשיעור, אחרי זה אזרחות ושעתיים לשון, שהיו ממש משעממות, אבל התקדמתי בסיפור שלי לא מעט, אז יש בשעתיים האלו משהו חיובי..
אחרי זה סתם עוד שיעורים משעממים ספורט גיאוגרפיה מתמטיקה, ואז סופסוף הביתה D:

והבהרה קטנה בנוגע לפוסט הקודם, לא ניסיתי להצדיק את מה שאמנדה טוד עשתה.
לא ניסיתי להוציא אותה מלאך שלא עשה כלום, ואם זה מה שהבנתם מזה, אני מצטערת, זו לא הייתה הכוונה שלי.

והממ.. זהו D:

אז ביי לכם, ונתראה בחפירה הבאה O3O
~זה ממש כיף לחפור לקיר שאף אחד לא קורא בו אתם יודעים? D:~ 

ראיתי עכשיו את הסרטון של אמנדה טוד, ובכיתי, פשוט בכיתי.
אני יודעת בדיוק מה זה לעבור התעללות בבית ספר, איך זה כשמתעלמים ממך ומה ההרגשה..

אם היא עדיין הייתה חיה, אם היא לא הייתה מתאבדת והייתי שומעת עליה הייתי מנסה ליצור איתה קשר, לדבר איתה ולגרום לה להבין שהיא לא לבד...
לפחות אני מקווה שזה מה שהייתי עושה..
אני לא מתיימרת להיות ולהראות כמו מישהי שתעזור לכולם והאפי סנאשיין והשיט הזה, זה באמת מה שהייתי רוצה לעשות אבל אם באמת הייתי עושה את זה? לצערי לא בטוח... 
ולמה? כי אנחנו חברה דפוקה שהדבר הכי טוב שיכול לקרות לה זה שהיא תיכחד.

אני מנסה להבין מה עבר לאנשים האלו בראש,
איך אפשר להיות חולים כל כך?
איך אפשר להתעלל ככה בילדה?
איך אפשר לגרום למישהי לרצות למות בגלל תמונה, בגלל טעות?
איך אפשר להתעלם ממישהי שמול העיניים שלך עוברת התעללות?
איך אפשר להגיד למישהי 'חבל שלא מתת, תנסי משהו אחר'?
איך אפשר להתעלם ממישהי כאילו היא אוויר?
איך? אני באמת לא מצליחה להבין... מישהו יכול להסביר לי את הזוועה הזו?

קשה לי לדבר על הדברים האלו, באמת שקשה לי, זה גורם לי להבין כמה דפוקה החברה שלנו, כמה האנשים נדפקו והפכו להיות מכונות שרוצות רק כסף וסקס.
לא מעניין אותם כלום.
בנות בנות 9 נאנסות, וזה נחשב נורמלי, לא טוב אבל נורמלי.
פעם זה היה נחשב משהו לא אפשרי!
בנות מנסות להראות את המיניות שעוד אין להן כבר בגיל 11 ובגיל 13 הן כבר שוכבות, זה נראה לכם הגיוני?

דקירות, רצח, התאבדויות, סמים, אלכוהול, אונס, דברים שפעם היו מקרים נדירים, דברים שלא יעלו על הדעת למות בגללם, היום זה כבר נורמלי.
אני יכולה לפתוח את העיתון וכבר בעמוד הראשון לראות "נער ירה בחברה שלו לאחר שתכננו להתאבד"  "נהג כשהיה שיכור ומת"
מה אלו הדברים האלו? 
ולמה זה הפך להיות חלק מהסדר יום של החיים שלנו?

אבל אני חייבת להגיד שהיום ראיתי משהו שעודד אותי, מין אור עמום שמראה לי שאולי יש עוד תקווה לעולם המפגר שלנו, 
אתם מכירים את התוכנית "מה אתם הייתם עושים?" אז היום ראיתי אותה לקראת הסוף במקרה כשזיפזפתי ואז ראיתי שהם עשו קטע שבו רואים מישהי שזרקו אותה מהבית שלה עם הילד הקטן כי היא לא שילמה שכר דירה, ו75% התעלמו, אבל ה25% שהתייחסו וניסו לעזור הראו לי שאולי באמת יש סיכוי, ושאולי לא הכל רקוב.
ומה שהכי ריגש אותי היה לראות קבוצה של שלושה בנים, כיתה ז', שמנסים לעזור לאישה הזו, שבמקרה הזה הייתה שחקנית, אבל הם לא ידעו את זה ובאמת ובתמים רצו לעזור לה.
למה לא כולם כאלו? למה לא כולם רוצים לעזור לאנשים שצריכים עזרה? ולמה חצי ממי שרוצה לעזור לא עושה את זה כי זה לא יראה טוב בחברה?

טוב אז אומנם הפוסט לא עסק בדיוק רק על אמנדה טוד, וקצת סטיתי מהנושא המרכזי, אבל בכל זאת, אם את/אתה קורא את הפוסט הזה חשוב לי שתסיים לקרוא אותו עם שתי תובנות:
1) אנשים שעוזרים לאחרים הם אנשים טובים יותר, ואומנם נראה לך שיסתכלו על זה מוזר, אבל יעריכו אותך יותר, הרבה יותר.
2) אם אתם רואים מישהו שקשה לו, מישהו שהוא לבד, מישהו שמבחינת אחרים הוא אוויר, תתיחסו אליו, אתם לא יודעים כמה פגוע הוא יכול להיות, ועד כמה הוא יודע להסתיר את הכאב שלו.
אז גם אם זה לא ל"מעמד" שלכם, תלכו, תיזמו שיחה, תדברו, תעודדו תגרמו לו להרגיש קצת יותר טוב, להרגיש שהוא לא לבד.

אז נתחיל במשהו חיובי ידיד שלי(נטע) הפך לבינתיים לשק חבטות עד שאני אפסיק לכעוס עליו D:
~מה שלא יקרה בקרוב XD~
 ומה הוא עשה אתם שואלים?
הוא עשה לי טראומות T^T

אני אסביר:
ידיד אחר שלי(טל) רצה מאוד מאוד לדבר איתו ~מהסיבה הפשוטה שזה יעצבן אותי~
ואני חפרתי לו וביקשתי ממנו המון המון לא לעשות את זה, וכשזה לא בדיוק עזר ~הוא הבטיח לא לדבר איתו אבל לא בטחתי בו, וטוב מאוד שלא עשיתי את זה, הזבל בכל זאת דיבר איתו! T_T~ 

עברתי לידיד השני, לנטע ~מי שלא רציתי שטל ידבר איתו~ ואמרתי לו שבמקרה שהוא שולח לו בקשה כלשהי איפשהו להתעלם.
והוא הסכים בסופו של דבר אבל קודם הוא עשה לי טראומה ולמה? הוא חשב שאני מאוהבת בטל .________________. 

אחרי שהתגברתי על ההלם והצמרמורת גועל רציתי לחנוק אותו,
ואז הוא עלה על הרעיון הגאוני "אז אתם חברים ממש טובים ואת מפחדת שאני אתקרב אליו יותר ואתם תתרחקו נכון?" אחרי זה כבר ידעתי, הוא לא יצא מזה בשלום.
~ורק כדי להבהיר משהו, אני מתעבת את טל, אני מתכוונת, אנחנו מדברים דיי הרבה בסקייפ וכאלו והוא דיי נחמד אבל אני מתעבת אותו D:
וזה הדדי XD~
אוקיי, אחרי כל זה הגיע הזמן לחזור לבית ספר, אני לא באתי ביומיים הראשונים אז לא הייתה לי הזדמנות להרוג אותו, ואז ביום ראשון הגעתי לבית הספר, ובארבע שעות הראשונות לא ראיתי אותו ואז בשעה החמישית הגעתי לכיתה אמרתי שלום לנועם נראה לי ואז קלטתי את נטע, פשוט באתי אליו וחבטתי בו חזק בראש.
לקח לו כמה שניות להיזכר למה הוא קיבל את המכה הזו ואז הוא נזכר ~יש לציין שחלק מהאנשים שראו את זה היו מעט מופתעים למה זה קרה XD~
בכל מקרה היום ממשיך ואז חבטתי בנטע עוד כמה פעמים ואז הוא גם העיר פעם אחת הערה מטומטמת אז חבטתי לו בראש שוב והפעם אפילו חזק יותר
והמדריך שלנו ~זה כבר היה בזמן פעולה של הקבוצה יוצרת~ פשוט הסתכל ואמר "אוקיי, נגיד שאני יודע למה זה קרה עכשיו, אבל בואו נמשיך" 
נכון זה נחמד מצידו להתעלם מהמכות שאני נותנת לנטע? D:
ושהוא לא יחשוב לרגע שזה נגמר, זה בקושי התחיל ס.ס

~טוב קצת הפסקתי בינתיים, אבל רק לבינתיים XD~

בכל מקרה, זה היה ביום ראשון, יום שני עבר הממ.. איכשהו, היה מאוד משעמם XD
 יום שלישי, היום.
אז הוא התחיל רע, רע מאוד.
התעוררתי רק בשמונה כשהייתי אמורה להתחיל באפס,(כאילו בשבע וחצי) האוטובוס כמובן כבר נסע ואני הייתי צריכה לחכות לאבא שלי, אז התארגנתי וחיכיתי, אז פספסתי את השעה הראשונה ~גיאוגרפיה~ ואת השנייה, ממש התבאסתי שפספסתי אותה כי זה היה ביולוגיה ואת זה אני  דווקא אוהבת את המקצוע הזה ;;
 בכל מקרה הגעתי ישר לתנ"ך התיישבתי שם, והמשכתי את הסיפור שלי כי לא היה לי משהו יותר טוב לעשות...
ואז היה כימיה
ועשינו ניסוי XD
היה משעשע למדיי, יעל קרעה נייר סינון באמצע והרסה הכל, התעטשה על הגזייה וכיבתה את הגז וכמעט שברה חלק מהציוד, כמעט XD
התחלנו לראות מלח מתגבש בצדדים של הכוסית והלכנו, זהו XD
ואז אני והיא הלכנו לחזרות, המורה חושב שאני אוכל לשיר סולו, תזכירו לי למה ניסיתי בכלל? ;;
אני שרה זוועה, הייתי צריכה לוותר... .-. 
אולי אני אגיד לו שאני מוותרת XD
 

ואז היה רק ספרות וערבית רק קראתי בהם ספר...
 והממ.. זהו, בעצם לא,
חברה שלי נועם הביאה לי את עיר של אפר, אני כבר באמצע שלו O3O
ואני כבר סתם מתחילה לחפור כי אני מטומטמת אז, בהביי~

לפעמים בא לי פשוט לעבור לגור לבד.

לשמוע מוזיקה בווליום הכי חזק בלי שאף אחד יעיר לי על זה.
להיות על המחשב כמה שאני רוצה בלי שאף אחד יעיר לי על זה.
לעשות מה שאני רוצה בלי שאף אחד יעיר לי על זה.

אני רוצה לדבר שעות בסקייפ/פייסבוק בלי שיעירו לי על זה,
אני רוצה לעשות דברים בזמן שלי, 
אני רוצה לסדר את החדר בזמן שלי,
אני רוצה ללכת לישון בזמן שלי,
אני רוצה לעשות שיעורים בזמן שלי,
אני רוצה לאכול בזמן שלי,
אני רוצה לעשות הכל בזמן שלי, בקצב שלי, מתי שאני רוצה, לא מתי שאמא שלי רוצה, לא מתי שאחיות שלי רוצות, לא מתי שמישהו אחר שהוא לא אני רוצה.

אני תמיד חושבת על זה ותמיד מגיעה למסקנה הפשוטה, לגור לבד יפתור לי כל כך הרבה בעיות...
הרבה יותר קל לי לבד.
בלי המשפחה מהצד שתמיד תנסה לשנות אותי ולגרום לי להיות משהו שאני לא, שתנסה להפוך אותי לרגילה, כמו כולם, כמו שמצפים שאני אהיה...

ובאמת אל תגידו לי שזה גיל ההתבגרות וכולם ככה, כולם רוצים לעזוב ולהיות לבד.
כי באמת שלא אכפת לי מהבולשיט הזה.

אכפת לכם לא להגיב על זה?
אני לא רוצה לקרוא לא תגובת הבנה ולא תגובה של ניסיון לעזרה,
אני לא רוצה כלום,

פשוט תתעלמו כמו תמיד בסדר?
תודה. 

אוי נו באמת, שוב יש לי הרגשה שמשהו לא טוב יקרה, סתם תחושה מציקה כזו ><
ובדר"כ זה לא היה מפריע לי אבל בזמן האחרון כל פעם שיש לי תחושה כזו משהו רע קורה ><
ואני ממש מפחדת עכשיו, אני מקווה שלא יקרה משהו.
אני מנסה להעביר אותה בלשמוע מוזיקה ~Alesana, Eyes set to kill, Bullet for my valentine~
זה בערך עוזר .-.

אולי זה סתם תחושה כזו שנובעת משעמום ואולי זה באמת הרגשה רעה אבל מישהו יודע איך אפשר להעביר אותה?  
אני מתכוונת, זה סתם מדכא שיש לי הרגשה מעצבנת כזו ובאמת שאני מעדיפה לשמוח כרגע מאשר להיות סתם עצובה ><
אני מקווה שכל זה יסתכם בסתם משהו קטן ולא חשוב ואפילו בכלום...
תחזיקו אצבעות בשבילי?

התיאור שיש שם של הגופה המרוחה על הכביש והראש מנותק מהגוף זה בדיוק איך שהחתול נראה, אני לא יודעת אם זה באמת קרה לו ככה או שכמה אנשים אחר כך המשיכו להתעלל בו ~איפה שאני גרה לא חסרים כאלו, היה מקרה אחד ששרפו כאן גור חתולים...~
אבל זה השפיע עליי, וקשה לי לראות דברים כאלו...

שלום לכם קוראים חביבים, ביום חמישי אני ועוד הרבה אנשים מהגרעין נסענו לפסטיבל בת ים D:
(הגרעין הכוונה לגרעין אומנוית, תנועת תרבות, קבוצה יוצרת, המון המון שמות, כרגע הש"ש והפרקמ"שים מתעקשים עם תנועת תרבות גרעין אומניות, אבל לרוב אני קוראת לזה קבוצה יוצרת XD)

היה אדיר! *~*

היום עצמו התחיל הפוך לגמרי, השאירו לדודה שלי על הפח שלושה גורי חתולים קטנטנים, הכלבה שלי ברחה, בלאגן שלם ><
אבל בסופו של דבר מצאנו את הכלבה והגורים בסדר D:
טוב, בשתיים עשרה ורבע אני ואחותי הלכנו לנקודת האיסוף, ישבנו שם עם כמה אנשים נחמדים מהקבוצה ועשינו שטויות ודברים מטומטמים עד שהאוטובוס הגיע...
עלינו לאוטובוס, התיישבתי ליד הילה, שמעט חששה כי שכנעתי אותה לבוא למרות שהיא לא הכירה אף אחד XD
אבל אחרי כמה דקות נסיעה הלכנו אחורה ופגשנו את דודו, שוב הרבצתי לו (שקט! הייתי חייבת, זה פשוט כל כך כיף ;; )

הכרנו עוד אנשים והיה נחמד ^^
לאט לאט עלו עוד אנשים מעפולה, נתניה, ראשל"צ ועוד כמה מקומות נראה לי ואז הגענו לבת ים D:
טוב, התיישבנו שם ואז היה לנו מפגש עם אנשים שעובדים שם, שלושה אנשים נחמדים ^^
אחד היה במאי, אחד היה קומיקאי, ואחת הייתה רקדנית.
הבמאי אמר משהו מאוד נכון - ''אם רוצים להפיק הצגת רחוב לחצי מהקאסט חייב שיהיה בעיות קשב וריכוז ושהם יהיו היפראקטיביים''
וזה נכון כי אם השחקנים יהיו מאוד רציניים ואחראים זה לא כיף ;;
 הרקדנית הייתה חביבה והקומיקאי היה ממש ממש מצחיק XD
טוב אז בקצרה כי הרבה אני לא מאוד זוכרת ~עבר כמעט שבוע, ושכחתי לכתוב XDDD~
התחלקנו לקבוצות, ראינו את ההצגה המשעשעת למדיי 'מירנדונלה' ואז המשכנו להסתובב, באיזשהו שלב הרגשתי לא טוב, כנראה כי לא אכלתי הרבה אז הלכתי עם אחת המדריכות לקנות אוכל, ואז סתם ישבנו צחקנו ואז נסענו שוב.
ניסיתי לישון, ניסיתי.
הייתי מאוד עייפה אבל באמת, אוטובוס מלא ילדים, כשל99% מהם בעיות קשת וריכוז והם היפראקטיביים מישהו יכול לישון?
דיברתי הרבה על עלינה, ילדה נחמדה שפגשתי, דיברנו בעיקר על אוכל ~שמנמנות שכמותנו~
והיה נחמד, הצלחתי לישון כמה דקות ואז חזרתי אחורה להציק לדודו ולערס שהיה שם.

הוו ועוד משהו, פשוט נדהמתי מכמות הוונאבי שהיו שם .____.
 אני מתכוונת, רובם היו נחמדים אבל היו שם חמישה או שישה בערך שהיו כ'כ וונאבי, אני מתכוונת, היה שם מישהו שהתיישב לידי, התחלנו לדבר, שאלתי אותו מה הוא שומע, הוא אמר מטאלקור ~נחמד~ רוק ~יופי D:~ פאנק רוק ~הוא יכול להיות נחמד ^^~ ואז הוא אמר משהו שגרם לי לתהות מתי הוא ילך,
הוא אמר שהוא שומע מזרחית T-T
מאז השתדלתי להתחמק ממנו, הוא התגלה כבלתי נסבל T^T
אולי זו הייתה סתם אני שהתחילה לא לחבב אותו בגלל המזרחית אבל לא מאוד חיבבתי אותו....
הייתה שם עוד מישהי, אותה באמת לא סבלתי.
מהרגע הראשון שראיתי אותה ידעתי שהיא פאקצה שמנסה להיות פריקית או בקצרה, פריקצה.
היא לבשה המון ורוד וקצת שחור.
היא שמה עיפרון שחור שרוב הזמן היה מרוח והיה נראה זוועה .___. 

והיא התאמצה להראות היפרית ואנרגטית ולנסות להיות 'מוזרה'
דיברתי איתה פעם אחת ואחר כך השתדלתי להתעלם ממנה.
היא אומנם שמעה מוזיקה טובה ~אוונג'ד, סימפל פלאן וכו'~
אבל היא שמעה גם פופ.
ומזרחית.
היה שם עוד מישהו שאמר שהוא 'שונא פריקים' אז אמרתי לו 'ואם אני הייתי פריקית אז? היית שונא אותי?' והוא אמר שכן ואז סתם התחלנו לריב כזה חצי בצחוק, הוא קצת עצבן אותי, אבל הוא נחמד.

והממ.. אני כבר עייפה בגלל זה אני אסיים את זה פה, אז לילה טוב לכם~ 

הוו אז כן, אתמול בבוקר אמא שלי קמה ופנתה אליי בשאלה מפתיעה, 'שלי את רוצה לבוא איתנו לירושלים?'
אמרתי לה שכן, התארגנו ~אני אמא שלי אבא שלי אחותי ואחותי הקטנה~ ויצאנו ^^
ואז במהלך הנסיעה נזכרתי במשהו, כליל גרה בירושלים! כבר מלא זמן שניסינו להיפגש אבל מכל מיני סיבות לא יכולנו..
אז דיברתי איתה והיא אמרה שיכול להיות שנוכל להיפגש..
טוב קודם נסענו לאחות של אח שלי(פיקדו) שגרה במבשרת, ראינו אותה את הילד ~החמוד מאוד שלה~ את פיקדו ואחרי איזה שעה בערך הלכנו.. 
(פיקדו הוא אח מאומץ, בגלל זה אחותו היא לא בדיוק אחותי...)
אחרי זה נסענו קצת לקניון הראל, הסתובבנו ואז ראיתי את צומת ספרים.
חצי שנייה אחר כך כבר היית בפנים והסתכלתי על ספרים והמשכתי לקרוא כמה עמודים מעיר של אפר, ~התחלתי לקרוא את זה ולא סיימתי, ושכחתי להביא איתי את הספר לנסיעה ><~ למצוא חמישה ספרים שאני רוצה לקנות, ואז להתמרמר על זה שכל ספר עולה כמעט מאה שקל T-T
טוב המשכנו להסתובב קצת ~ההורים שלי לבד ואני ואחותי לבד~
ואז ראיתי את סטימצקי, נכנסתי ואני חייבת להגיד שזו החנות העלובה ביותר לספרים שראיתי T-T
~הסניף הספציפי הזה~
היא קטנטנה, אין להם שם ספרים חדשים כמעט, ובכללי היא קטנה ;;
אבלאבלאבלאבל!!! אז ראיתי שבחוץ יש דוכן גדול של ספרים ''פגומים'' ב20 ש"ח המופעל ע"י סטימצקי והחנות הזו אז אולי היא לא כל כך עלובה XD, ובפגומים הכוונה ספרים שבמפעל יצאו עם פגם קטן מוכרים אותם בזול, הרבה יותר זול.
לא היו המון ספרי נוער אבל היו שניים שהתעניינתי בהם, 'משחקי הרעב' הספר הראשון בטרילוגיה, ו'מולד הירח' הספר השני של דמדומים,
בסוף החלטתי שאני רוצה לקנות רק את המשחקי הרעב כי את הספר הספציפי הזה בסדרה של דמדומים אני לא מאוד אוהבת...
וקניתי אותו *~*
עכשיו אני צריכה לקנות רק את עורבני חקיין ויש לי את כל הטרילוגיה.
טוב, יצאנו מקניון הראל, ונסענו למלחה, מסתבר שמלא אנשים שאנחנו מכירים נסענו לירושלים o.o
אז אמא שלי אמרה לכל אחד 'כן, בטח, נבוא, ניפגש שם' אז במלחה פגשנו את דודים שלנו.
נכנסנו ואז אמא שלי נשאבה לתוך חנות נעליים T_T
חצי שעה היא מדדה נעליים מוזרות גדולות ובגובה של יותר מעשרים ס"מ o.o

בזמן שהיא מדדה דיברתי עם כליל בפייסבוק ובסמסים חשבנו אולי שהיא תבוא למלחה אבל בסוף היא לא יכלה בכלל ><
אז לא נפגשנו ><
ואז אמא שלי יצאה סופסוף מהחנות נעליים והלכנו לחפש את הדודים שלנו ^^
מצאנו אותם וכולנו אכלנו, אני ואחותי אכלנו סושי *~*
זה היה טעים XD
אחרי שאכלנו שוב התפצלנו, ואני ואחותי הלכנו להסתובב קצת בקניון הזה,
ונכנסו לTNT בH&M צחקנו על חלק מהבגדים ואחותי התלוננה ~ובצדק~ שלכל חולצה שיכולה להיות נחמדה מוסיפים ניטים T-T
אם זה בצווארון אם זה סתם באקראיות, וזה נראה זוועה T-T
הלכנו בין עוד כמה חנויות ואז נכנסנו לחנות דיסקים *~*
ארגג!!! היו כל כך הרבה שרציתי! אבל אמא שלי הסכימה לי רק אחד T-T
היו שם שלושה דיסקים של אוונג'ד דיסק אחרון של סימפל פלאן והרבה דיסקים של רד הוט.
רציתי לקנות את שלושת הדיסקים של אוונג'ד ואת הדיסק של סימפל פלאן כי היה שם מבצע על שלוש + אחד חינם, אבל אמא שלי לא הסכימה T^T
אז בסופו של דבר קניתי רק את הדיסק של סימפל פלאן וגם זה אחרי התחננות ארוכה מצידי כדי שאמא שלי תסכים לי ~היא לא הפסיקה לטעון שאני יכולה גם להוריד את השירים האלו מהאינטרנט ><~
קוראים לדיסק 'Still Not Getting Any...' ויש שם המון שירים שלהם שאני אוהבת כמו שאט אפ, ג'אמפ, וולקאם טו מיי לייף וכו'..
טוב יצאנו ממלחה,  ונסענו לגן סאקר, היה שם איזשהו פסטיבל כורדי ואבא שלי רצה ללכת...
אני הוא אחותי ואחותי הקטנה ירדנו ואמא שלי נשארה באוטו כי היא לא הרגישה טוב... 
היה חביב, אני ואחותי הגדולה טיילנו קצת בין הדוכנים ואז חזרנו כי לא היה משהו מעניין ~כאילו היה דוכן אחש שמכר עגילי לשון וטבור וכאלו אבל הוא רצה 15 ש"ח לעגיל מסכן T-T את כל מה שיש לו שם אני יכולה למצוא ב5 או 10 שקל בחנויות אחרות T-T~
טוב חזרנו לאוטו ונסענו בחזרה הביתה ולמרות שרציתי להתקלח ולאכול עוד משהו קטן ישר נרדמתי XD

 וזהו יקיריי ^^
אז בהביי לכם 3:
והאם מישהו רוצה לשחק flyff איתי? 3;

שרלוק זה כ'כ אדיר *~~~~~~~~~*
היה מקודם מרתון של שתי העונות בהוט שלוש וזה כל כך פאקינג אדיר  @~~@

אני מכורה לדבר הזה,
ושרלוק כל כך סקסי *~*
והוא כל כך צריך להיות עם מוריארטי *^*

אני מתכוונת ג'ונלוק הם חביבים, אבל אבל... שרלוק ומוריאריטי כל כך... *ך*

מתי כבר יוצאת העונה השלישית? ;;;;;;;
בקיץ, עוד שמונה חודשים בערך ;;

הם מתחילים לצלם בפברואר שזה עוד ארבעה חודשים וזה עוד המון המון זמן ;;;;;

אבלאבל בינתיים אני מסתפקת בשתי העונות האלו ורואה אותם המון, אני זוכרת את רוב הפרקים בע"פ ויש קטעים שאני ממש זוכרת מה כל דמות אומרת ומה שרלוק חושב עלייה בדיוק XD
~כן אני מכורה קשות לסדרה~
זה בתכלס סדרה שכל פרק בה הוא סרט, הכוונה כל פרק הוא 90 דק', וזה כ'כ אדיר @~@

נמנמנמ.... כל מי שעוד לא ראה אותה, לראות מיד.
עכשיו.
הכל.
אתם עוד פה?
לכו מיד לראות!!!

והממ.. גוד ביי לכם לבינתיים, אני משועממת מאוד... (טוב לא מאוד מקודם הייתה לי מתקפה קשה של נדנודים ועכשיו שקט מדיי אז אני חוששת ._.)
בכל מקרה.. בהביי :> 

אז היי לכם, בסופו של דבר החלטתי לפתוח בלוג חדש לסיפור,
אז הנה קישור לבלוג - "ניימריוס - בית הספר לשדים"

תתעלמו מהשם שלו XD
לא מצאתי שם אחר והסיפור יהיה דיי סביב הבית ספר הזה...
הו וכן, קוראים לי שם סמארה, כי אני פשוט אוהבת אותה *~*
~סמארה מהצלצול כן? שלא תחשבו משום מקום אחר XD~ 

היי לכם קוראים רנדומליים, רציתי לשאול משהו קטן,
מה אתם מעדיפים ומה כדאי לי יותר,
אני כותבת כרגע סיפור בהמשכים, אני לא יודעת כמה פרקים יהיו לו אבל הוא יהיה מעט ארוך,

אז השאלה שלי, לפרסם אותו כאן או לפתוח בשבילו בלוג חדש רק בשביל הסיפור? .-.

אז היי לכם D:
כן, אתמול בבוקר חזרתי מטיול במש"צים והיה אדיר *~*
ביום רביעי נסעתי לשיראל בערב, הגעתי בעשר ודיברנו קצת והלכנו לישון.
טוב... לפחות ניסינו XD
דיברנו קצת, ואז כל אחת ניסתה לישון, אף אחת לא באמת הצליחה ><
בחמש אני קמתי והחלטתי לוותר, שיראל כבר נרדמה, ואני נכנסתי לבעיה:
''מה לעזעזל אני אמורה לעשות עד שהיא תקום? ;;''

התחלתי לבהות בסלון שלה.
ואז ניסיתי לחזור לישון,
לא הצלחתי.
קמתי והלכתי לצחצח שיניים, כי כבר באמת שלא היה לי מה לעשות ולא היה לי כוח לחכות שהיא תקום,
ואז חזרתי לשכב,
ניי!!! היא עדיין לא קמה O.O
מעצבנת, שתקום
להלהלה...

שיראל לא קמה >__<
ואז מישהו קם D:
אמא שלה.
נו באמת ><
טוב, היא שאלה למה אני ערה, שאלה מה קורה והלכה לשחק בשש בש.
ואז שיראל קמה
ולמה היא קמה? אני ואמא שלה הערנו אותה XD

כל הכבוד לנו O3O
טוב, התעוררנו, קמנו, אכלנו, יצאנו, לאן? לקניון שיש אצלם בעיר.
טוב, הוא היה.. משעמם למדיי ><
לא היה בו משהו מעניין במיוחד...
אז נסענו לביג, שם היה נחמד יותר ^^
באוטובוס ראיתי מישהי עם שיער ורוד ומגניב ואמרתי לה את זה ושיראל רצתה להרוג אותי בגלל זה XD
~וגם בגלל משהו שקרה אחר כך אבל זה כבר לא חשוב XD~ 

וגם אמרתי למישהו עם חולצה של אוונג'ד או מטאליקה שהוא שומע מוזיקה טובה, נכון שאני נחמדה? ^_^
 מפזרת מחמאות סתם ככה באקראי D:
 טוב הגענו לביג.
הסתובבנו שם, גררתי אותה לסטימצקי, חפרתי לה על זה שאני רוצה את עיר של אפר ועיר של זכוכית, הסתכלתי על ספרים, התמרמרתי על זה שאין שם אלבומים נורמלים ~כאילו את שרית חדד לשים בפרונט? מי כבר אוהב אותה? ס'הה~
ואז עברנו לצומת ספרים, שוב חפרתי לה על זה שאני רוצה את עיר של אפר ועיר של זכוכית, הסתכלתי על ספרים, התמרמרתי על זה שאין שם אלבומים נורמלים ~הפעם שמו שלמה ארצי בפרונט T-T~

ואז המשכנו להסתובב, בערך בשתיים עשרה וחצי הלכנו למקדונלדס ואכלנו ואז שתינו מילקשייק שהיה טעים *~*

הגענו לחנות נחמדה וזולה, וקנינו מלא,
קניתי שני כדורי עצבים שאני מוחצת באופן קבוע, פנס שלא עבד והוחלף בפתקיות וקופסא חביבה, מיני סקייטבורד וקפיץ ^^
הו וכן ראינו שם דובי ענק סופר חמוד והתחבקנו איתו ואז הכרחתי אותה לצלם אותי איתו ~התלהבתי ממנו בעיקר כי זכרתי שגם לידידה שלי יש אחד כזה והוא כל כך חמודדד XD~

טוב נמנמ.. המשכנו קצת להסתובב ואז חזרנו אליה הביתה סידרנו את כל הדברים ונסענו לאוטובוס שייקח אותנו ^^

ידעתי שאני ארדם אז לפני זה הכרחתי את שיראל להבטיח לי לא לצלם אותי כשאני ישנה והיא לא צילמה ^_^
להלהלה...
הגענו ראשונים אז חיכינו למעלה, וחיכינו,
חצי שעה עוברת..
עוד חצי שעה עוברת..
ואז מה אנחנו מגלים? חיכינו סתם, כולם מחכים לנו למטה T-T
טוב הלכנו נפגשנו עם כולם, היה ממש כיף 3;
חיבקתי את רובם, ובאמת שהיה נחמד ^^
טוב בקיצור, עשינו מסדר, והתחלנו ללכת, הגענו ליד לשריון היה נחמד ^^
הבעיה היחידה הייתה שכמעט כל עצירה במקום מסויים נרדמתי, אבל אחר פעמיים שנרדמתי קמתי והיו לי אנרגיות אז הייתי מעט יותר מרוכזת ^^
 טוב אז אחרי יד לשריון התחלנו לטייל והיה כיף (:
~טוב אני מודה, הרבה אני לא זוכרת XD~
באיזשהו שלב התחלנו מסע אלונקות, זה כאב ;;
כשהגיע תורי לסחוב את האלונקה בהתחלה לא חששתי, ואז החזקתי אותה, וזה כבר החרא הזה Q-Q

מאז שחזרתי הכתף שעלי סחבתי את באלונקה תפוסה וכואב לי ;;
בכללי כל הגוף כואב לי אבל הכתף בעיקר XD
נמנמנמ... טוב המשכנו לטייל, העברתי את האלונקה ואז התיישבנו במקום כשלהו ושתינו תה 3:

~יש לציין, היה קפוא .__. לא ציפיתי לקור כזה .__. ~

ואז נרדמתי, לכמה דקות שלוות וחמודות, עד שרעות העירה אותי T-T
עשינו מעגל קטן, ואז המשכנו ללכת,
~שוב לא זוכרת הרבה~
הדבר הבא שאני זוכרת זה שהגענו למין מקום כזה ושם התיישבנו והבוקר התחיל לעלות, ודונה המדריכה שלנו עשתה לנו פעילות ואז הלכנו לטקס השבעה,
קיבלנו כובעים וסיכות וחתמנו על 'טופס ההבטחה' היה כיף ^^
אני מחכה כבר לחנוכה כדי לראות שוב את כולם ^^
נמנמנמ... עלינו על האוטובוס, נרדמתי שוב רוב הדרך וכשהתעוררתי כבר היינו בעפולה, ואז הגענו ליישוב שלי וחזרתי הביתה, בקושי אמרתי שלום למישהו והלכתי לישון XD
 

וזהו, כרגע אני בבית משועממת לחלוטין, אז לילה טוב לכם ^^
הו וכן שיניתי שוב את המראה של הבלוג כי אני מחבבת למדיי את המראה הזה XD