אני מופתעת.
אומנם ביומיים האחרונים היו כמה פעמים שרציתי לחתוך אבל במקום זה הלכתי לרוץ.
וזה עזר.
אם בבית ספר הייתי נעשית עצבנית אני הייתי מבקשת לצאת לכמה דקות ורצה/קופצת/מוציאה אנרגיה.
והאמת? שעכשיו אני כבר לא צריכה לעשות את זה~
זה היה ככה ביום הראשון, ועכשיו אני רצה כל ערב קצת, ואני מרגישה יותר טוב 3:
היום, בכלל לא חשבתי על לעשות את זה, אלא פשוט חייכתי 3:
והנה עכשיו אני שומעת מוזיקה וקופצת עם חיוך D:
(טוב נו בכללי כשאני שומעת מוזיקה אני שמחה XD)
אני יודעת שהרצון הזה לחתוך לא עבר לגמרי, שהוא כרגע מרוסן ומתחבא איפשהו אצלי בראש, אבל לבינתיים אני שמחה D:
בכל מקרה, גם שמתי לב שכשאני עצובה אני משתמשת פחות ~הרבה פחות~ בסמיילים XD
התגעגעתי לקטנים שלי ;-;
בכל מקרה, אני רק רציתי להגיד למודאגים למיניהם ~שיעולמוריסשיעול~ שעכשיו לבינתיים הכל בסדר D:
אז תודה על הדאגה ובכללי על ההקשבה ^__^
ועכשיו,
משהו ממש ממש ממש חשוב D:
הכירו את הפלייליסט שלי ביוטיוב .ס.
זה מה שאני מסוגלת לשמוע שעות ברצף XD
תהנו לכם .ס.
(ואתם יודעים משהו? שמתי לב שאין לי שם את סימפל פלאן וזה לא מפריע לי! O:
הממ.. אני מתחילה להיגמל מהם? XD)

~מוזיקה מוזיקה מוזיקה~
(זה לא מקשר אחרת .___.)
~תלחצו הפעל הכל~


טוב, ביי לכם חמדמדים שלי 3: