מי היה מאמין שזה כבר הגיע???
רק לפני שנייה קיבלתי את שרגא.
רק לפני שנייה סיימנו י"ב.
רק לפני שנייה נולדתי. טוב, לא, אבל הבנתם את הרעיון ;)
קיצור,
עם הפרידה מהאזרחות שתהיה בשלישי הקרוב,
נפרדתי בשלישי הקודם גם מליאור.
לא סופית, לא רשמית, אבל.. כן. כבר לא ניפגש פעם בשלושה שבועות.
במהלך כל התהליך הזה עם שרגא היא הפכה מהר מאד גם לחברה (ולא רק לחלק אינטגרלי מהשיגרה שלי..)
ובילינו ביחד המון זמן (ב"המון" אני מתכוונת לפעם בשבוע כפול כמה חודשים טובים, ואח"כ פעם בשלושה שבועות במשך כל שאר החודשים שמשלימים לשנה וחצי בדיוק).
אני גם הסטאדי-קייס שלה בכנס הקרוב בחו"ל. ומסתבר שלא סתם סטאדי קייס- אלא סטאדי קייס עם הרצאה!
שתבינו, יש מחקרים והם מקבלים הרצאה מלאה בכנס. הסטאדי קייס מקבלים רק פוסטר עם תמונות של הגב. וכנראה שהמקרה שלי כזההה מיוחד לטובה, שהוא קיבל גם הרצאה :) ליאור הסבירה לי שזה בגלל שהצלחנו גם למנוע החמרה וגם לתקן את הגב כנגד כל הסיכויים...
גם ד"ר ריגו אמר בהתחלה שאין מה לעשות שרגא ושלהשאיר את הכל כמו שזה.. אבל ליאור חשבה שאפשר, וביחד הצלחנו.
ניצחנו:)
והמקרה שלנו הולך להיות מוצג בכנס עולמי.. כנראה שבאמת אם רוצים הכל אפשרי ;)
זהו.
אז התקופה הזאת רצופת פרידות-
נפרדתי משרגא
נפרדתי מליאור
ובשלישי אפרד מהאזרחות בעז"ה.
מבטיחה להשתדל להיפרד גם ממכם ומהבלוג (זמנית!! רק זמנית!! אל תיבהלו
) לפני יום שלישי..
סופ"ש שמח חברים!!!! <3
כינוי:
בנפו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
