3:00 קמה ומרגישה שלפחות הכאב ראש שהיה לי ב22:00 נעלם ..

אבל הכאב בלב ? עדיין לא .

וכשאני אומרת שקשה לי לנשום ביגללך , אז באמת קשה לי לנשום ביגללך ,

אולי אף פעם לא תרגיש את הכאב הזה ביגללי , ואולי אף פעם אני לא אגרום לך להשתגע ככה ביגללי ,כמו שאתה גורם לי .

ואני כבר לא יודעת להגיד לך, אוהב או לא ... באמת שאני כבר לא יודעת .

מה שאני יודעת ? 

זה שאני מתגעגעת לנוש החמוד שלי .

זה שהיה בא אליי , מסתכל עליי במבט כול כך מתוק ומחייך אליי חיוך אוהב.

זה שהיה מלטף אותי ומעביר לי צמרמורת בכול הגוף .

זה שפשוט אהב אותי , ולא חשב על אף אחת אחרת ...

זה שהיה מבטיח לי , שהוא יישאר רק שלי .

זה שהיה בא לישון אצלי,ובלילה מנשק נשיקה אוהבת .

זה שהיה קם בבוקר , ומכין לי ארוחה בוקר וקפה .

זה שהיה 24 שעות ביום איתי ... כי הוא באמת היה אוהב להיות איתי.

זה שהיה גורם לי לחייך במקום לבכות .

פשוט הנוש שלי ורק שלי  שאני יכולה להסתכל עליו שעות , לחייך , ולהגיד "אני כול כך אוהבת אותך " , למחוץ אותו מרוב אהבה

לדעת שהוא האחד שלי , שהוא לא ייפגע בי , שהוא תמיד יהיה פה בשבילי , 

ופשוט להשתגע מימנו במובן הטוב , ולא הרע, כמו עכשיו.

לאן נעלמת נוש יפה שלי ? למה אתה צריך לגרום לי לסבול כככה? 

למה דברים השתנו ,? 

אם רק היית יודע כמה אני אוהבת אותך ... אבל זה כניראה אף פעם לא הספיק לך .

סליחה שאני לא המושלמת בשבילך ...