תמיד היית ביידים שלי , אבל גם תמיד היית מישהו שאני ידעתי שאני לא אשיג. (אומנם בסוף השגתי וקיבלתי את האהבה שחלמתי לקבל )

הלב שלך היה במקום אחר , אבל בכול זאת היית איתי .

אף פעם לא ניסיתי לקחת אותך בכוח, לא ניסיתי לגרום לזה לקרות אפילו , 

זה קרה מהצד שלך , אתה התחלת את השיחה הראשונה ... אתה התחלת לבוא אליי ... 

נכון שאף פעם לא התנגדתי , אבל זה אתה עשית הכול .

את הנשיקות , את החיבוקים , את השיחות , את היציאות החוצה בלילה , את הפגישות , 

אני ניראה לי אף פעם לא הייתי היוזמת , וגם אם כן , אז לא הרבה.

אבל מה שכן , אני הייתי מאוהבת בך , ככה שלא התנגדתי לשום דבר (כימעט )

גם אם רציתי להתנגד , לא הצלחתי .

המבט שלך בעיינים , היה המבט הכי חמוד שיש .

הרגישות שלך שאתה לא מראה לאחרים , הייתה הכי מתוקה שיש .

הדברים שהיית מספר , יכלתי להקשיב לזה שעות ... 

המגע שלך , לא רציתי שזה ייפסק לעולם 

המילים שלך , היו מחממות את הלב .

הדמעות שלך המיסו אותי ורק רציתי לגרום לך לחייך כמה שאני יכולה .

הלילות שעברתי איתך , היו מיוחדים ,

הלב שלי שהיה פועם ועוד שניה יוצא מהמקום , 

היית המקום בריחה שלי , בכול רגע שהיה לי רע והייתי איתך , הייתי שוחכת שרע כי לא הייתי חושבת על שום דבר אחר חוץ ממך.

אבל כול הזמן הזה , זאת אני שהייתי מאוהבת בך , אתה אולי הרגשת אליי רגש מסוים, אבל הלב שלך היה שייך למישהי אחרת , לא לי .

ואחרי שנה קשה שהעברתי איתך , בסופו של דבר , הלב שלך הפך להיות שייך לי .

זה קרה ... מה שלא חשבתי שיקרה .

והתאהבת בי כמו שאני הייתי מאוהבת בך .

ברגע שזה קרה , יכלתי להרגיש את זה .

הייתי אוהב לדבר עליי עם אנשים ... 

היית אוהב להיות איתי שעות על גבי שעות , ולהפגש איתי כול יום .

היית אומר לי בלי סוף כמה אתה אוהב אותי , ואפילו אמרת לי פעם אחת שאף פעם לא אהבת ככה מישהי .

היית כותב לי דברים כאלה מרגשים , שאני בספק כמה בנים יכולים לכתוב דברים כאלה למישהי , המילים היו ממיסות ומרגשות.

היית מדבר כול הזמן על העתיד שלנו .

היית מתלהב מימני .

היית מתקשר אלי כול לילה, להגיד לי לילה טוב ושאתה אוהב אותי .

היית מראה לי שאתה רוצה רק אותי , ושאני מושלמת בשבילך .

היית מנשק אותי בתשוקה .

ואני ? היה לי מעולה באותה תקופה , וכימעט לא היו בינינו בעיות/ריבים , ביגלל שהרגשתי שאני מושלמת בשבילך , ואתה היית מושלם בשבילי .

והרגשתי ששנינו מאוהבים ולא צריכים אף אחד אחר בחיים .

כי הרגשתי שאתה באמת מאוהב בי בצורה מטורפת , אז לא היה לי שום חששות , שום פחדים , כי היית מראה לי את זה כול הזמן ואומר לי .

ואני רושמת את זה בלשון עבר , כי , נכון שאתה אוהב אותי עדיין , ואני אוהבת אותך ...

אבל אני מרגישה שאין בנינו תמיד את כול החום,התשוקה ואהבה שהיו לנו ... שמשהו פתאום חסר .

וזה מה שהופך אותי להיות עצבנית בקשר , ונכון גם אני לא כמו שהייתי ממקודם ... ואני רבה איתך בלי סוף , ועוזבת אותך ,וקשה לי כבר להביא לך את האהבה שהייתי יכולה להביא בעבר , כי אתה גם מביא לי את זה פחות .

אז הקשר שלנו כבר לא מושלם כמו שהוא היה .

אנחנו ניפגשים פחות , לעומת פעם שהיינו 24 שעות ביחד .

אנחנו מתנשקים הרבה פחות מפעם , וגם לא תמיד יש את התשוקה שהייתה .

אנחנו מדברים פחות , אנחנו פחות פתוחים אחד עם השני (אם משווים את זה לעבר)

לגבי העתיד , כבר לא מדברים בכלל , 

פרפרים בבטן ? לא יודעת , לא ניראה לי שיש לאחד מאיתנו .

ואנחנו מאוהבים , אני לא אגיד שלא (לפחות אני ) כי אנחנו לא יכולים אחד בלי השני , 

אבל אני פשוט מתגעגעת למה שהיה בינינו לפני חצי שנה ויותר.

ואו חפרתי,אבל סתם היה כיף להוציא מה שאני מרגישה,כבר לא הצלחתי לעשות את זה הרבה זמן , וכול פעם שרציתי לכתוב משהו , לא הצלחתי אפילו בכתיבה להוציא את זה .

תמוה יפה מתקופה יפה