יש דבר כזה בחיים שנקרא קארמה. משום מה (בלי עין הרע) היא לא עובדת עליי.
לפני שבוע בערך היה לי מבחן בלשון. משום מה מורתי האהובה לא נותנת לי להכנס כבר לשיעורים שלה , אולי זה קשור לעובדה שאני מתחצפת, לא עושה שיעורים , לא עובדת בכיתה , לא מקשיבה , לא כותבת ובעיקר מציירת חולמת ומדברת .. אני יודעת שאני לא אמורה להתנהג ככה זה לא יעזור לאף אחד פשוט המקצוע הזה מרדים אותי! היא אמרה לי בפירוש - EMA בגרות לשון ב' זה קשה ואת המבחן הקרוב את לא הולכת לעבור אם תמשיכי ככה .
והמשכתי ככה. תנחשו מה? עברתי. קיבלתי 81 כשרוב הכיתה קיבלה בערך כמוני או פחות (ואנחנו כיתה של חרשנים - ביופיסיקלית). עזבו לרגע את הציון המעולה (בעיני) . אני השתנתי מצחוק כשכולם כל כך השקיעו וקיבלו ציונים כאלה ואני כבר חודש מבריזה משיעורים...
ובנוסף הדובדבן הוא הבוחן בכימיה שבו קיבלתי 94 :)
עכשיו אני מודעת לעובדה שאני נשמעת מתנשאת כמו לא יודעת מה. אבל אני לא חיה בפנטזיה , אני יודעת שמה קרה פה לא יקרה תמיד. אז לקחתי את זה בתור חווית למידה , במקום לקחת את המסרהשגוי - אני יכולה להמשיך לזלזל ולעבור . לקחתי את המסר החיובי - אני יכולה לקרוע את התחת ולקבל מאיות.