אני כבר כמה ימים מנסה להכנס לבלוג כי יש לי לפרוק, ומשום מה זה פשוט עשה בעיות.

המקום היחידי שבו אני יכולה לפרוק זה כאן בישראבלוג, חוץ מפה אין לי עוד מקום שבו אני מרגישה מספיק בטוחה לומר מה עובר עליי.

אני כבר חודש בערך חווה נסיגה בהתקדמות שלי, אם לפני חודש הרגשתי שאני אשכרה מתקדמת ובעלייה מטורפת

אז עכשיו אני חווה ירידה חדה. וזה בסדר והכל, אני מנסה להזכיר לעצמי שיש רגעים גם כאלה.

אבל אני לא יודעת, פשוט רע לי. הגעתי לתובנות על עצמי, עם עצמי ואני מפחדת שאלו דברים שלא אוכל לעשות לגביהם כלום.

אז הצלחתי להשיג סוף סוף הפנייה לטיפול רגשי, משיחה עם היועצת שלי בלימודים (בגלל שאני לא מכירה אותה בתכלס הרגשתי טיפה בנוח לשתף אותה בתחושות) הבנתי שכנראה ההתנהלות שלי לא נכונה ויותר מזה, לא בריאה לעצמי. אני מפתחת איזשהי אובססיה לא בריאה שמובילה אצלי להתקפי חרדה.

ודי נמאס לי מהחרא הזה.

אז אני אלך לטפל בעצמי, בתקווה שמישהו יצליח לעזור לשנות את מה שקורה לי בראש.

כי אני חושבת שאי אפשר, ואני מקווה עדיין באיזשהו מקום שזה כן אפשרי.

כי בגיל 23 בא לי סוף סוף לאהוב את עצמי,

לאהוב את *כל* הפגמים שבי.

בא לי להשתחרר ולהקליל,

בא לי להפסיק להרוג לעצמי את הביטחון העצמי,

בא לי להפסיק להתחבא מאחרים ומעצמי.

בא לי לשבור את החומה הענקית שבניתי.

בא לי להפסיק להרוס לעצמי.

בהצלחה לי.