העתודאית בעיר הגדולה

שלום לכולם!

בלוג חדש נולד... דווקא היום, ה21.12.12.

אז לפני שאני אתחיל במי אני ומה אני, קצת על העתודה האקדמית של צה"ל...

אז מה זה העתודה האקדמית של צה"ל?

חברה איכותיים, עם נתונים מתאימים לקבוצה, שלרוב הצטיינו בלימודיהם בתיכון, והחליטו ללמוד קודם באוניברסיטה, ואז להתגייס לצה"ל עם תואר ביד.

כן כן, לא משתמטים, ולא נעליים, אקדמאיים. בני 18...

אז אתם יכולים לתאר לכם את הקונפליקט הענקי של "נער בן 18" לבין לימודים אקדמאיים, ומכאן נולד הבלוג הזה...

אז מי אני?

אני עתודאית, בת 18.5, סטודנטית שנה א' למשפטים באחת מהאוניברסיטאות בארץ, וגרה עם ההורים.

אני הבכורה בבית, ככה שההורים שלי לא ממש מכירים חיים סטודנטיאלים טיפוסיים, וכנראה גם לא יכירו... כי גם החיים שלי, בחיים לא יהיו טיפוסיים.

בתיכון הייתי בכלל ריאלית, אבל תמיד אהבתי פוליטיקה, ותמיד נמשכתי לתחום המשפטים.

תמיד ידעתי שאני אהיה קצינה בצבא, תמיד רציתי קריירה צבאית, ובהיותי מלש"בית חיפשתי את המסלול המושלם לקריירה צבאית - קורס טייס.

אז כן, הייתי בכלל מיועדת לשירות קרבי, לקורס טייס. התאמנתי קשה לקראת הגיבוש, עד שנפצעתי והודחתי מהמיונים לאחר שכבר התקבלתי.

ואז מצאתי את עצמי במסלול העתודה.

כל הקיץ עבדתי קשה, הרווחתי כסף, טסתי קצת לחו"ל, ניסיתי לנקות את הראש, ובאמצע אוקטובר, התחלתי ללמוד.

המעבר שלי היה קצת פחות מוזר משל כל שאר המסלול שלי. הרוב חזרו מחו"ל, או אחרי רוטינה די ארוכה של עבודה באזרחי, או שהשתחררו בכלל לפני כמה חודשים... ורק אני, ועוד כמה עתודאים, עשינו את ההמשך הישיר מהתיכון.

אז כן, כשהמרצה מדבר על חוקי יסוד וחסינויות של חברי הכנסת, אנחנו עדיין זוכרים מה זה, משיעורי אזרחות...

וכשיש שיעורי בית לעשות, אנחנו זוכרים מה זה לשבת על התחת וללמוד...

כל זה יפה ונחמד, וכשאת קורעת את התחת להצליח, עוד מיומך הראשון, נוצר איזה שהו חלל בלב.

אף אחד לא באמת מבין אותך. לא החברים, שכולם על מדים עכשיו, לא החברים למסלול, שלא בגיל שלך, ולא ההורים שלך, שלא היה להם ילד סטודנט עד עכשיו.

כן, ההורים האלה... שמתייחסים אלייך כמו ילד, אבל לפני שנייה חזרת מפגישה עם הדקאן.

ההורים האלה... ששומעים טלויזיה בווליום גבוה, למרות שאתה מבקש עשרות פעמים שיחלישו כי אתה מנסה ללמוד.

החברים האלה, שסוגרים שבתות, והם כל כך חסרים לך.

והאני העצמי שלך... שאתה מנסה לשמור עליו כל כך... שלא יאבד לך...

אז עד כאן להיות, מקווה לכתוב פה ולעדכן הרבה... זו אחלה פריקה ;)

סופ"ש נעים לכולם!

העתודאית.