Teenage Dream?

לאחרונה אני מרגישה שפשוט חסר לי משהו. 
כולם מסביבי זוגות זוגות ורק אני לבד .
כולם אומרים לי שאני פשוט בררנית מידי , אבל הם טועים. הסיבה היחידה שאני לא פתוחה לאנשים חדשים היא שאני נעולה עליך חזק חזק.
כל שיר אהבה מטופש שאני שומעת גורם לי להעלות חיוך ובלי לשים לב אני קולטת שאני מדמיינת אותך לידי .
כן , תקראו לי פחדנית , אני באמת פחדית שאחרי תקופה כל כך ארוכה אני לא אומרת לך מה אני מרגישה , אבל אלוהים כמה שאני מפחדת לאבד אותך אם אתה לא מרגיש כמוני..
ואני יודעת שכולם תמיד אומרים לי " נו אנה זה ברור שהוא רוצה אותך , ומקסימום אם לא , בעיה שלו! לפחות תוכלי סוף כל סוף להמשיך הלאה" , אבל לעזעזל זאת לא בעיה שלו זאת בעיה שלי! ולא, אני לא מפחדת להרגיש דחויה, אני מפדחת לאבד אותך , לאבד את מה שיש לנו ..

כולם מסביבי זוגות זוגות ורק אני לבד.
מתי כבר יגיע תורי? 



 

נמאס לי לשחק איתך משחקי אגו.
זה מצחיק אותי כמה שגברים לא שמים לב לפרטים הקטנים , או מצד שני כמה שאנחנו הנשים מגזימות עם הניתוח של הפרטים האלה.

משחק האגו המוכר מכל - אני לא שולח לה הודעה שהיא תשלח לי .

למה פעם אחת בחיים אתה לא יכול לשלוח לי הודעה? אני יודעת כמה טיפשי זה נשמע אבל באמת שנמאס לי להיות זאת שתמיד שולחת הודעה ,יושבת מול המחשב ומחכה שתענה .. באמת שזה לא עניין של אגו , לא מבחינתי. הסיבה היא ש..אני תמיד מרגישה כאילו אני מעיקה , כאילו אני מפריעה לך, מפחדת שימאס לך ממני.
אולי אני סתם מגזימה , סביר להניח.
אבל כשאני לא מחוברת לפייסבוק יותר מיום אחד , אתה מתקשר ושואל אותי לאן נעלמתי (וגורם ללב שלי להאיץ פעימה כל פעם מחדש..) ואז אנחנו פוצחים כהרגלנו בשיחה בת 40 דקות.
המסקנה שלי? אתה שם לב אם אני מחוברת או לא , אז אם ככה , למה שלא תשלח הודעה? הדבר הקטן והשולי הזה של להקליד "היי" במקלדת, כשזה בא ממך - אני מעלה חיוך טיפשי על הפנים . היום המשעמם שלי מקבל טעם.

אז כל הגברים שיושבים עכשיו מול הפייסבוק/מסנג'ר או לא יודעת מה , קחו שנייה ותשלחו הודעה לבחורה ההיא שיושבת ומתלבטת עם עצמה במשך שעות אם לשלוח לכם הודעה או לא. לכל אחד יש אחת כזאת , תגרמו לה לחייך.
 

שיהיה לכם יום מקסים .

אני משענת. זה מה שאני.
אני המשענת של כולם אבל בעיקר שלך.
אני אוהבת להיות משענת זאת מי שאני. אני חזקה כלכך, באמת, אני יכולה לעמוד במשקל של כולם. אבל אז אתה הגעת. ועכשיו אני הולכת להישבר.
כי ככל שאתה נשען על יותר אני מרגישה יותר קרובה אליך. ואתה לא רואה אותי כמו שאני רואה אותך. אני המשענת שלך ולא יותר. ואתה.. אתה גורם לי להרגיש את הרגש הכי חזק שאי פעם הרגשתי. אתה משגע אותי. ובעיקר משגע אותי שאני משענת. אני רק משענת. וזה נמאס. אבל אם אני אפסיק להיות משענת ואתחיל להראות לך שאני רוצה יותר, מי יודע מה יקרה,אולי אתה לא תרצה אותי יותר , אפילו לא בתור משענת וזה.. זה פשוט סיכון גדול מידי שאני לא יכולה לקחת.
אם הדרך היחידה שלי להיות קרובה אליך זה להיות משענת , אני אתמודד עם זה , לאט לאט ואנסה לא להישבר תחת עול משקלך.
כי האמת היא .. שאני פשוט מכורה אליך ואני לא יכולה לעבור את היום בלי לשמוע אותך. וכשאתה מתקשר אלי אני זורחת .

אני כלכך אוהבת אותך.
שלך,