Teenage Dream?

כך ניתן לתאר את הימים האחרונים.
ספונטניות. 

אין מבחנים . אין מתכונות . רק עוד מספר בגרויות.
נגמרו המדצ"ים .נגמרה המועצת נוער.
אין חובות , אין עיסוקים , יש המון זמן פנוי.
אבל אני לא אדם של זמן פנוי, אני אדם של עשייה, כל הזמן , בלי הפסקה.
אז מה עושים? כל מה שמתחשק. רק לא לשבת בבית ולבהות בקיר.
אם זה סרט עם חברים , אם זאת מסיבה ,אם זה ים , אם זה יום של קניות , ואם זאת סתם ישיבה לתוך הלילה . הכל זורם. הכל ספונטני.

אז ביום חמישי התחשק לי ולידיד ללכת לסרט. כמובן שאני הבחורה היחידה עלי אדמות שאוהבת סרטי מתח אז אף אחת לא רצתה לבוא איתנו. אז הזמנו עוד ידיד ונסענו שלושתנו.
אני חייבת להגיד ש"הקריאה" זה אחד הסרטים הכי טובים שיצא לי לראות בזמן האחרון.
מומלץ ביותר לחובבי המתח הפסיכולוגי הישן והטוב (מזכיר מאוד את שתיקת הכבשים ,רק חסר שם איזה חניבעל) .

אז הכל טוב , ועדיין אני מרגישה כאילו משהו חסר לי.