קטע לתחרות כתיבה ;)
רבאק, אני מקווה שאני אסיים עם זה מהר! אני פשוט גרועה במכתבים!
13.10.2012
קיילי,
אני יודע שעבר הרבה זמן, שקשה לך ושאת מתגעגעת, ואני מצטער. תאמיני או לא, אבל גם אני מתגעגע אלייך. אני יודע שלא תאמיני, כי הלכתי בלי להסביר, אבל הייתי חייב.
אני יודע שמה שעשיתי היה אנוכי ושהיה לך יותר קל אם היית יכולה להגיד שלום, אבל אני לא מסוגל לראות אותך ככה, שבורה רק בגלל שאני עוזב.
אני חייב לך הסבר פנים אל פנים, אבל אני משער שזה לא יקרה בזמן הקרוב. אני מצטער שכל מה שאת מקבלת זה מכתב לא חתום שסביר להניח שלא יגרום לך להרגיש יותר טוב.
אני מקווה שלא חשבת שמשהו בך לא בסדר- להפך, את טובה מדי בשביל מישהו כמוני, אבל זה לא העניין.
העניין הוא שיש אנשים שצריכים אותי עכשיו יותר מתמיד.
מן הסתם, זה בטח נראה לך אנוכי שאני עוזב אותך רק בשביל... בשביל המשפחה שלי. אני יכול כמעט לשמוע שוב את הקול שלך בראשי, שאומר שאף אחד מהם אף פעם לא היה שם בשבילי, ואת מה שלא אמרת- שאת תמיד היית שם כשהם לא היו. אבל ההורים שלי לא מסוגלים לטפל בארבעה ילדים שהקטנה ביניהם בת 12 והגדול בן 15 בעצמם. האמת היא שהם לא מסוגלים לטפל אפילו בילד אחד, והאחים שלי צריכים אותי.
אני רוצה שתדעי שאף על פי שעברת שלושה חודשים בלי לשמוע ממני מילה, אני לא שכחתי אותך ולא ויתרתי. אני לא יכול להבטיח שום דבר, אבל אני מקווה שאני אספיק לחזור ליום ההולדת שלך. אני יודע שאולי לא תסכימי לקבל אותי בחזרה אחרי מה שעשיתי, אבל כמו שאמרתי, אני לא ויתרתי, ואני מקווה שגם את. עכשיו אני צריך לדאוג לאחים שלי, אבל אני רוצה לחזור אלייך, לחזור... הביתה. האמת היא שאני מרגיש יותר בנוח בבית שלך מאשר בשלי- הבית האמיתי שלי הוא לא פה, אלא איתך ועם טום, שבילה איתי אפילו יותר שנים ממך. אני מקווה שתסלחו לי, ושאתם דואגים אחד לשניה כשאני לא שם.
אני אוהב אותך, באמת.
מאט.
עם תאריך. D:
מאי, אני ממש מקווה שזה טוב. אם זה קצר מדי, אני יכולה לתקן! (?)
אגב, זה לקח הרבה פחות זמן משחשבתי. אבל זה גם היה יותר קצר משחשבתי שזה ייצא.
ואגב 2, עשיתי לזה שלוש טיוטות! (כאילו, שונות. סיפורים שונים וזה.) אמרתי שאני גרועה במכתבים...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-jane doe-