אני כמו איגואנה שמחליפה צבע לכל מקום חדש שהיא הולכת .
לכל סביבה יש את הצבע שלה, את המסיכה שלה, אותי אחרת בשבילה.
המטרה : לא להיות חריגה בשום מקום תמיד להתאים את עצמי לאחרים.
תוהה לעצמי אם הגיע הזמן להוריד את המסיכות ולתת לאחרים להתאים את עצמם אליי,
הבעייה היא שאני כבר כלכך הרבה זמן עם המסכות שאני לא יודעת מתי אני בלי. מי אני בלי.
בא לי להזרק באיזה חור בדרום או בצפון . בלי כלום ולשכוח מהכל .
כלכך הרבה דברים לעשות. המוח שלי מתפוצץ תחושת לחץ אדירה ממלאת את הבטן שלי ומתפשטת לכל איבר בגוף כאילו מבקשת לכבות הכל ולשבת לנוח, אחרי מי אני רצה, לא ברור.
צריכה שינה. ואת אור. בעיקר שינה.
"הרצון לדייק במילים תכונה מרגיזה מאוד במיוחד שבסוף אני עומד ושותק "
בעיקרון? צריך להיות לי ממש טוב עכשיו. יש לי את אור והוא גורם לי להיות שמחה , נקודת אושר קטנה להזכר בה במהלך היום.
אני תוהה לעצמי אם קצת טעיתי איתו אם הכל קרה מהר מדי. תוך שבוע ישנו ביחד הכרנו משפחות סקס סרט נאפיס ב5 בבוקר ים יציאות עם חברים.
אבל היי, זה היה אחד השבועות הכי טובים שהיו לי בחצי שנה האחרונה.
הוא מקסים ממש יש כימיה מעולה הוא מצחיק אותי והוא יודע להקשיב. היו די בעיות בתחילת הקשר אני חושבת שעברנו אותם דיי יפה, אני באמת רואה אותו כקשר רציני.
אז עכשיו הוא חזר לצבא לשבוע ואני בבית. ומתוך הלבד של הבית חוזרת שוב הריקנות.
מעבר לזה הלחץ המטורף של הלימודים מתכונות בגרויות והפחד הזה שבכל זאת אני לא אצליח לסיים עם תעודת בגרות מלאה ולא תהיה לי אפילו את הזכות להתחיל בקורס.
אה כן. התקבלתי לפראמדיקים אחרי הרבה עבודה קשה. בעצמי בלי פרוטקציות ושטויות . התקבלתי בזכות עצמי . וזה משמח אותי שהצלחתי להשיג דבר שהיה לי ממש חשוב להשיג.
אז אני יושבת כרגע ומנסה ללמוד לבגרות בעל פה באנגלית מחר ואז נזכרת בבלוג שהבטחתי לטפח בין כל שאר הדברים שאני צריכה לעשות..
אה וכואב לי הגב ממש.
אני נותנת לעצמי 5 דקות להתלונן ואז אני חוזרת ללמוד אז... -אני מתגעגעת לאור כואב לי הגב נמאס לי מלימודים אני מתגעגעת לאור נמאס לי מראטלין נמאס לי ממחיובות נמאס לי מבגרויות אני מתגעגעת לאור ריק לי שמן לי אני רוצה להרזות אני אדם חסר כוח איפוק וזה מעצבן אותי אני עצבנית המון בזמן האחרון בא לי עוד פרק של זגורי אימפריה ואני מתגעגעת לאור המחשב שלי כל שניה קורס נשבר לי הפלאפון ואין לי כסף לתקן אותו ואני מתגעגעת לאור-
אלו היו 5 דקות הפולניות ביותר בחיים שלי. ואני מתגעגעת לאור.
אני תוהה לעצמי אם נכון לתת לו לקרוא את הבלוג. זה כל מה שעובר לי בראש אני לא חושבת שאיי פעם מישהו צריך לשמוע את זה.. אבל אולי בשלב מאוחר יותר.
אה וכן.
בא לי הופעה של מרסדס בנד בלייייייייייייייייייאט.
אוהבת אותם כלכך!
כלכך הרבה זמן לא שמנו לב עכשיו זמן טב לחזור להתאהב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
