Are you lost or incomplete

אני כמו איגואנה שמחליפה צבע לכל מקום חדש שהיא הולכת .

לכל סביבה יש את הצבע שלה, את המסיכה שלה, אותי אחרת בשבילה. 

המטרה : לא להיות חריגה בשום מקום תמיד להתאים את עצמי לאחרים.

תוהה לעצמי אם הגיע הזמן להוריד את המסיכות ולתת לאחרים להתאים את עצמם אליי, 

הבעייה היא שאני כבר כלכך הרבה זמן עם המסכות שאני לא יודעת מתי אני בלי. מי אני בלי.

בא לי להזרק באיזה חור בדרום או בצפון . בלי כלום ולשכוח מהכל . 

כלכך הרבה דברים לעשות. המוח שלי מתפוצץ תחושת לחץ אדירה ממלאת את הבטן שלי ומתפשטת לכל איבר בגוף כאילו מבקשת לכבות הכל ולשבת לנוח, אחרי מי אני רצה, לא ברור.

צריכה שינה. ואת אור. בעיקר שינה.

"הרצון לדייק במילים 
       תכונה מרגיזה מאוד 
                     במיוחד שבסוף אני 
                                 עומד ושותק "