תאמת חשבתי על זה היום .. על מה שהוביל אותי לרצות להרזות , למרות שאני כבר הייתי מודעת לסיבה איכשהו ..
אני לא אדם שטוב במתמטיקה , אני לא יכולה לחשב לכם עכשיו רמה של 4-5 יחידות , יותר ברמה של 3 כי ברמה הזאת אני הכי טובה ..
למרות שאני מסתפקת בזה שאני טובה בשאר אבל לא משנה .. זה לא הסיבה שכתבתי את המשפט הזה אבל איכשהו תמיד הייתי טובה בחישוב קלוריות , חשבון פשוט ביותר , אבל זו הייתה פשוט אירוניה שכמה שלא סבלתי מתמטיקה זה סובב סביב החיים שלי ..
ומה מתחיל את כול זה ?
פשוט מאוד , אולי אני לא יכולה לחשב סינוסים וקוסינוסים אבל אני בהחלט מכירה את הנוסחה המתמטית למצב שלי .. טוב שלנו ..
זה מתחיל בגורם א ' - החברה שלנו
ואז יש כמה נתונים כתוצאה מהגורם המרכזי : תמונות, טלוויזיה , אינטרנט וזה בסופו של דבר מסתכם בדבר הכי חשוב , החברה הכי קרובה שלנו ..
תרחיש :
את יוצאת עם החברה כי טובה שלך לסרט , מסתכלים עליה , ואיזה חתיך אחד מתחיל איתה ואז את מתחילה לחשוב למה הוא לא התחיל איתך , במה היא יותר טובה מימך ואז את שוכחת מיזה לכמה רגעים וחוזרת הביתה ומדליקה טלויזיה ואיזו דוגמנית אחת קופצת על המסך ואומרת : בואי לנסות את גלולות הדיאטה החדשות של "...." , ואת מסתכלת על הדוגמנית ואת פתאום שמה לב עד כמה היא דומה לחברה שלך .
את מגיעה למסקנה שאולי הוא נמשך אליה בגלל איך שהיא נראת וכניראה הוא לא התחיל איתך בגלל איך שאת נראת ..
אז מכאן זה ממשיך לגורם ב' - המראה
תרחיש :
את מגיעה הביתה ואין לך כוח להיות לבושה בבגדים של בית ספר אז את מחליפה לפיג'מה , טרנינג וכו ' ובמקרה את עומדת מול המראה אז את נעמדת מולה ומביטה בעצמך ונזכרת בחברה שלך , השוני ביניכן , הרגליים שלה רזות יותר ומבנה הגוף שלה נראה קטן יותר משלך , אז את נזכרת בבחור החתיך הזה ומבינה למה הוא התחיל איתה , הגוף שלה יפה משלך ..
ההשתקפות שלך במראה מתסכלת אותך פתאום , ואפילו שלא הרגשת אותה קודם עכשיו זה מציק לך , מציק לך מאוד והינה בלי ששמנו לב התקדמנו לגרום שלישי של הנוסחה המתמטית שלנו .
גורם ג' - המשקל [ המכשיר ]
תרחיש :
את מדברת עם אותה חברה שלך בזמן שאתן מסתכלות במראה ובזמן שאת - ממשיכה לראות את ההבדלים ביניכן ואז היא פתאום שואלת אותך בחיוך: " תגידי מה המשקל שלך ?" ואת מביטה בה ושואלת את עצמך אבל את לא יודעת את התשובה אז את פשוט אומרת :" לא יודעת למה כמה את ? " ואז היא עונה לך מספר כולשהו - מין נתון נוסף במשוואה המורכבת הזאת והמספר הזה נכנס לך במוח ואז את חושבת לעצמך : "רגע אז כמה אני שוקלת ? " , אז ברגע שאת חוזרת הביתה את מוציאה את המשקל המאובק מהמקום שלו ועולה עליו , אז את מגלה מין זעזוע קטן , את שמנה מחברה שלך באיזה 10 קילו , אז באותה השניה את רק חושבת :" אני חייבת לרדת מהמשקל הזה ולהיות כמוהה , אז את נצמדת למחשב ומחפשת - דרכים לרדת במשקל- ואלפי אופציות נפתחות בפנייך , דיאטות מכול כך הרבה סוגים שאת לא יודעת במה לבחור אז את שמה לב שרובן מסתכמות בפרט אחד , לאכול פחות , זאת אומרת לאכול כמות קלוריות פחותה ממה שאת אוכלת בדרך כלל ..
ואז מגיע הגורם הרביעי והאחרון שלנו,
גורם ד' - המחשבון
מימנו יש כמה נתונים שנובעים : מחשבון קלוריות , BMR וכו ..
תרחיש :
אז את חושבת על דרכים להוזיל מכמות הקלוריות ומבחינה בשמות של מחשבונים , את נכנסת לאחד מהם מכניסה את הנתונים ומקבלת תשובה ואז את כבר מגיעה למסקנה שכדי להרזות את לא עוברת את סך הקלוריות ומתחילה לחשב את האוכל שלך .
עכשיו זו פעם ראשונה שאת אוכלת ומחשבת אז את צריכה לדעת כמה קלוריות יש לאוכל שאת מכניסה לגוף שלך אז את נגשת לאינטרנט שוב , מכניסה את השם של האוכל , נגיד תפוח , ואת מקבלת את תוצאת הקלוריות , את לוקחת את המחשבון הביתי שלך שאת משתמשת בו לשיעורי מתמטיקה או את המחשבון בפלאפון ואת מחשבת כמה קלוריות נשאר לך לאכול להיום ואז קובעת לעצמך תפריט כדי לא לחרוג מימנו ...
וככה הגענו בעצם לפתרון המשוואה , כול הדברים שהוזכרו כאן מגיעים לתוצאה אחת : המרדף אחרי המשקל ..
ככה בעצם אנחנו נשקלות יותר , מחשבות יותר ובסופו של דבר נהיות פרופסוריות של חישובי קלוריות כבר בראש שלנו , הרי למדנו כבר הכול בעל פה ..
ושאני חושבת על זה זה כול כך מצחיק אותי שבגעתי למצב שאני לא אוהבת מתמטיקה אבל אוהבת לחשב את המספרים של הקלוריות שאני אוכלת , וככה זה , פשוט מאוד זה סובב סביבנו , זה מושך אותנו ושאנחנו רואותו
במכשיר בקטן הזה שאנחנו אכלנו פחות ממש שהיינו צריכות זה נותן לנו מין אושר כזה ואז מה שקרה זה שאת מתחילה את כול המשוואה שלך , אבל הפוך .
אחרי כול החישובים במחשבון את עולה על המשקל .. ירדת במספרים על הצג , זה עושה אותך מאושרת
אחר כך את מסכלת במראה כדי לסכם תוצאות , סוף סוף שינוי לטובה , הגוף שלך יפה יותר , אז יש לך עוד חיוך
אחר כך את משווה את עצמך לחברה שלך ופתאום את רזה יותר מימנה ולה לא טוב עם זה שמתחילים איתך במקומה .
ואז את מבינה שזה באמת היה שווה את זה , את ההרגשה הכול כך טובה הזאת שאת שלמה עם עצמך !
יש לנו כול כך הרבה חפצים שסובבים סביבנו , סביב המשקל שלנו ואנחנו תאמת , בנות פרו אנה לפעמים מבינות יותר בקלוריות ממה שדיאטנית למשל יכול להבין , כי אנחנו חיות את זה על בסיס יומי .. החישובים האלה , המשקל שלנו ..
ויותר מכול אנחנו מכורות , כן כן , מכורות להרגשת הקלילות , למבטים שנובעים אחרי הקילוגרמים שעפו , אנחנו אוהבות את זה ..
כן , הנוסחה המתמטית הזאת די מפורסמת אצלנו , זה נכון וזאת העובדה שהופכת את הקרב הזה בינינו לבין המשקל שלנו לכול כך ברור .
בנות יקרות , כמו הבחורה הזאת שרזתה בנוסחה שלי גם אני וגם אתן יכולות , אולי המשקל [ המכשיר ] מנצח לפעמים בקרבות הקטנים שמלחמה שלנו עם עצמנו אבל זה לא אומר שמי שיכבוש את המטרה שלו יהיה הוא .
אנחנו חזקות יותר מכול המספרים שאנחנו סופרות , הם אלה שמשרתים אותנו בסופו של דבר ולפעמים אותם מספרים יכולים לבגוד , אבל בגלל זה אנחנו לומדות יותר מהטעויות שלנו ולומדות איך לא לסמוך על אותם מספרים שוב ,
אני מאמינה שאנחנו יותר חזקות מסתם מחשבון , אני מאמינה שיש בנו את כול מה שצריך כדי להגשים את עצמנו ואני בטוחה שאם קצת עזרה מכול אחת אין שום דבר שיעמוד מולנו ..
את הנוסחה המתמטית ?! אנחנו המצאנו וככה בקלות אנחנו יכולות למחוק אותה , ולא רק אותה , גם את אותם המספרים שאנחנו שונאות ..
שום דבר לא יעמוד בפינינו , אנחנו חזקות , מאוד , גם בנפרד וגם ביחד !!!
התיכנון שלי לימים הקרובים :
מחר אני נשקלת , מקווה לראות קצת ירידה ומקווה לסיים את הצום שלי בהצלחה , צמתי מיום שלישי בערב ואני מתכוונת לסיים את הצום מחר [ יום שישי ] בארוחת שבת אצל סבתא בסביבות שבע שמונה ככה ולסיים סוף סוף בלי אכילת יתר !
תאחלו לי הצלחה , אוהבת אתכן ומקווה שקצת הרמתי לכן את המוטיבציה ..
אני כול כך מעוצבנת , פשוט אין מילים לתאר את גודל האכזבה שלי מעצמי , אחרי צום של 40 ומשו שעות אכלתי מללא , אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה כי זה בטח יוצא בסביבות ה2000 .. לא מאמינה על עצמי פשוט ..
אני לא מבינה את זה פשוט , למה דווקא אני ? אלוהים לא היה יכול לבחור קורבן אחר לשחק איתו !??! למה אני צריכה להרעיב את עצמי , לצום ועוד לאכול מלא אחרי הצום הזה ? זה באמת מגיע לי ? הוא נהנה מיזה שהוא יושב בעננים שלו וצוחק מלמעלה ??
אני פשוט צריכה לדעת שאני בעניין הזה בעצמי ולא משנה כמה אני יבקש מימנו לעזור לי להרזות ולבכות לו אחרי ימים של רעב זה לא יעזור ..
אני פשוט עכשיו אומרת לעצמי אין יותר שוקולד , שום כלום ! לא מתקרבת למטבח בבית שלי פשוט ..
וההורים שלי נירא לי משחקים אותה מטומטמים וקונים בכוונה דברים משמינים , בכלל האוכל שלי בבית משמין , הם לא מתחשבים בי פשוט !
מספיקה לומר יותר "ממחר אני יתחיל " , אני מתחילה מהיום ולא מסיימת עד שאני מגישמה את המטרה שליי, גאאאאאדדד
אני מילים לתאר פשוט ..
אימא :" מה אכלת היום ? "
בא לי פשוט לברוח מהבית שהיא אומרת את זה , ואני כול כך אוהבת אותה .. זה מה שהופך את המצב שלי לעצוב ..
אני אף פעם לא ישכח את הפרצוף שלה שהיא ראתה אותי מקיאה בפעם הראשונה והבטחתי שאני לא יעשה את זה שוב , בשבילה ..
הייתה לך את ההרגשה הזאת שאת מרגישה שאת תקועה בבור ואז לא יכולה לטפס לא משנה כמה תנסי ? אחרי שעות על גבי שעות שאת מסתכל במראה , מביטה בעצמך , בפנים שלך ויורדות לך דמעות אז את מתיישבת על הרצפה ובוכה בשקט ? או שאת פשוט במיטה אחרי שכולם הלכו לישון ואת בוכה , מתיישבת על המיטה ובוכה בחושך אבל בצורה שאף אחד לא ישמע ?
זה קרה לי כול כך הרבה פעמים ..
שאני רושמת כרגע ב-קטע חדש- יש לי פשוט מחנק כזה בגרון כרגע .. כזה שיש לך לפני שאת בוכה אבל אימא שלי יכולה להיכנס לחדר אז אני לא יכולה להתחיל לבכות ..
לא מגיע לי לבכות .. אבל איכשהו אני עדיין בוכה ..
לא מגיע לי להקיא .. אבל אני הקאתי ..
לא מגיע לי לצום .. אבל אני צמה ..
מגיע לי להנות מהחיים .. אבל קשה לי ..
מגיע לי סוף סוף להיות מרוצה מעצמי .. אבל זה לא קורה לי ..
מגיע לי לישון בשקט , לא לחלום שאכלתי ואז להתעורר ולשנוא את עצמי .. אבל אני בכול זאת חולמת את הסיוטים האלה ומתעוררת בבוקר בתחושה רעה ..
לא מגיע לי לחשב כול קלוריה שאני אוכלת .. אבל אני מחשבת ..
לא מגיע לי להסתכל על אחרים אוכלים בכיף שאני מוותרת .. אבל אני חייבת ..
לא מגיע לי לפחד לעלות על המשקל .. אני כול הזמן מפחדת ..
מגיע לי לאכול מה שבא לי .. אבל על מי אני עובדת ..
מגיע לי להתלבש איך שאני רוצה .. אבל זה יותר רק כמו חלום ..
מגיע לי לחיות סוף סוף בשקט .. אבל תמיד יש מסביבי רעש ..
לא מגיע לי להיות עצובה .. מגיע לי להיות מאושרת ..
אני לא רוצה לוותר , לא עכשיו , שאני סוף סוף מרגישה שתומכים בי .. שגם אתן לא רוצות שאני יוותר סתם ככה ..
אני יודעת שזה יקרה .. לא משנה מה אני ימשיך להילחם כי לא מגיע לי לשנוא את עצמי לכול החיים שלי ..
וגם לכן לא אהובות ..
התיכנון שלי :
צום עד ארוחת שישי , אני יחיה על מים ולא משנה מה אני לא יוותר לעצמי ..
היוש בנות , זאת שוב אני והפעם החלטתי לקחת החלטה אמיצה , החלטתי להציג את עצמי בלי מסכות ..
היום אני פשוט אכלתי מלא אחרי צום של איזה 25 שעות ,דפקתי לגמרי את המטרה שלי היום וככה הגעתי למסקנה שאולי זה קצת גדול עליי אני צריכה תמיכה יותר מבלוג ,
אני צריכה מישהי לדבר איתה בשעת משבר פשוט , אז החלטתי שמרגע זה אני מציגה את כול כולי , אני כבר לא אנונימית.
אז ככה אני החלטתי לפרסם את דף הפייסבוק שלי בצד כדי שתכירו אותי באמת ולא תחשבו שאני איזה פדופיל שמחפש קורבנות חח , אני לגמרי יהיה פתוחה אתכן , אנחנו הרי באותו מצב ואין לי בנות לדבר איתן אחת על אחת ברגע משבר
,ישר יתנו לי סטירה בפרצוף וישלחו אותי לאשפוז .
אז הפייס האמת יהיה רשום פה רק למשך שבועיים אני לא רוצה שהוא יסתובב יותר מדי באינטרנט ..
אז ככה אני ******(פייסבוק) אשקלונית כמו שהזכרתי ,בת 17 , גרוזינית ( נו למה ציפיתם אשקלון זה אחר מעירי ההתרבות שלנו ,כמו אשדוד ובת ים ), מכורה לשוקולד( החלטתי שאני כבר לא ) מוכנה פה לתקשר איתכם על אמת ..
אני יפרסם פה את המספר שלי בעוד כמה שורות בדיוק , אני צריכה תמיכה אחת מול אחת , מי שרוצה לדבר , רוצה לרומם את עצמה ולקבל חוזק תוכל להתקשר אלי ,אם אתן מתביישות או לא בטוחות תוכלו להתקשר אלי מחסוי , אם אתן לא רוצות לספר מה השם שלכן אתן יכולות למסור כינוי או פשוט לומר אני מישרא בלוג , אני כבר יבין ולמי שיש אייפון , חמודות לא סתם המציאו וואטס אפ !! ,אני פה בשבילי ובשבילכן ואני ישמח לקבל גם היום שיחות מכן ולהכיר , חוץ מיזה אני אדם ממש מצחיק ,אז אם אתן עצובות אני פה תמיד , כיף לנכיר אותנ ואפילו שאני פה לא הרבה זמן אני חושבת שדי התחבבתי עליכן בנות... אז מחכה לשמוע מכן בקרוב , אני צריכה מישהו לדבר איתו על זה , אין לי פשוט אינטרקציה אמיתית עם מי שמבינה את הרצון שלי .. אז זה המספר , מוזמנות להתקשר :