יקירתי ..

הסתכלתי עלייך רבות , ובכיתי בשבילך ימים ולילות ..

נלחמת בעצמך מלחמות .. שנאת להסתכל על העתיד .. אני זוכרת אחותי ..

הרגשתי את הרעב שלך , את כאבי הבטן שלך , ואת הדמעות המלוחות על פיך ..

האמונה השבורה שלך.. הרגה אותי באיטיות , ללא רחמים ..

ועכשיו אני מתה ..

מנסה לחזור לחיים , רצה , צועקת ומתנגשת בין הקירות ושוב מתה ..

שוב באיטיות, עד שאני חוזרת שוב לחיים ..

השירים העצובים שאת שומעת , כול הזמן גורמים לי לבכות מחדש ..

המראה שבחדרך , כמה שאת שונאת אותה .. אני יודעת ..

הרגשתי את הכאב יפתי , וכאבתי יחד איתך אבל עכשיו אני גוססת ..

השדים שבמוחך רודפים אחרייך ללא הפסקה ,

האכזבות שבחייך לא מפסיקות להופיע ,

ההפתעות שבחייך כבר לא מפתיעות אותך ,

את מרגישה חלשה , ואני לצערי חלשה כמוך

את עכשיו דומעת אחותי , אנא הפסיקי זה הורג אותי באכזריות , אני מרגישה ממוטטת

כמה אפשר לחיות ככה ?

מלאה בדמעות , דומעת במיטתך ..

יפתי .. קר לי אני מתחננת הפסיקי ,

כשאת מענה את עצמך , אני מתענה גם אני ,

תרופותייך הורגות אותי בתוכך , אני מרגישה בחילה

הגרון שלך שורף אותך , ואני מרגישה כמו אש ,

אני צריכה עזרה , בבקשה .. חייכי פעם אחת בשבילי , חיוכך המאושר חסר לי ,

כול תפילותייך באדמה , חלומותייך אינם קיימים .. ואת מרגישה ריקה , חסרת כול רוח חיים ..

תנשמי קצת , תירגעי קצת , תאהבי קצת ..

את הורסת אותי ,

אנחנו כבר בשמיים ואת מאושרת ..

אבל אני רוצה לחזור לקרקע , בבקשה חזרי לנשום , אעשה הכול , אני מתחננת .

גם כשאינך מביטה בפנייך , אני זו שמביטה בך .. מבינה אותך .. ואוהבת אותך ..

שומעת את הקללות הבוכות שלך ..

אני פה .. איתך , בחלומותייך , ברגשותייך , בעינייך , בפיך .. אני פה יקירתי ,

קומי כבר , הצילי אותנו , אנחנו כמעט אבודות , טבועות בים של רסיסים נואשים ,

הטבענו את עצמנו לאט לאט חברתי היקרה , אך את מאבדת תקווה ..

תחזרי לנשום.

תנשמי מעל הכאב שלך , העצב חסר החיות שלך , הנשמה האובדנית שלך ..

אני פה יפתי ..

זאת אני , הנשמה שלך ..

מימני יקירה ,

מזו שמחזיקה את ידייך באהבה , מקשיבה לסודותייך ומנגנת במוחך ..