אני לא יכול יותר ככה. 

אני לא יכול שאתה לוחץ עליי כל הזמן. די כבר, תשתחרר ממני. כל הזמן לוחץ, לוחץ, לוחץ. 

ויש לך מלא שאלות, ומלא ציפיות ממני. 

שתמיד אני אזכור הכל. 

שתמיד אני אדע הכל. ולפעמים אולי לא בא לי לדעת הכל ולהיות שם תמיד בשבילך. 

ואם פתאום בא לי לישון לילה שלם? לא רוצה שתעיר אותי באמצע הלילה. לא מעוניין!

תמיד אתה שואל אותי מה השעה. ומבקש ממני לפתור לך תרגילים בחשבון. 

נכון שאתה גם מלטף אותי הרבה, אבל עדיין אני מרגיש קצת ריק. 

נכון, אתה תמיד חוזר ומלטף אותי עד שאני נרדם. 

אבל אז שוב אתה חוזר עם כל הדרישות האלה! 

תמיד לשעשע אותך, לבדר... לספר לך חדשות של מה היה היום, ומה יהיה מזג האוויר מחר. 

אני זה שתמיד צריך להסביר לך איך להגיע למקומות, כי הרי אתה לא יודע כלום, נכון?

עכשיו הבנתי.

אתה פשוט כלום בלעדיי, אני פשוט לא מאמין! 

לא נורא, בינתיים אני פה. רק תבטיח לי דבר אחד.

תבטיח לי שלא תשבור לי את הלב... בסדר?

שלך תמיד,

האייפון שלך.