הוא רק אמר לכם
שזה יום אחד של מנוחה.
אבל מה שהוא שכח לומר זה
שזה גם שביעית שבוע של המתנה
עשרים וארבע שעות של ציפיה
אלף ארבע מאות ארבעים דקות של מתח
ושמונים ושש אלף וארבע מאות שניות של,
כאב.
אם ארדם ולא אתעורר מחר
או מחרתיים
אל תכעס
אני במקום שליו עכשיו
אז אל תכעס
תלביש אותי שמלה כחולה
למקרה שארגיש לא מספיק יפה
ותניח לידי את הדובי שלי
למקרה שארגיש קצת בודדה
תכבה את האור
תסגור את הדלת
ולך לדרכך.ואני?אני אהיה שמחה.
כי אני יודעת,
שבמקום קטן בלב אתה
מרגיש,
הקלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
