אומנות המילים

אני שקוע בנסתר שבך

בין הערפל והאובך,

ומלקט את הקוצים

שננעצו בליבי החשוף .

אני שקוע ביופייך הגנוז,

בשתיקתך הנעקרת מתוכי

כגבישי המלח הצחורים ,

ונשמתי נעתקת -

אני כלוא ומעורפל,

עייף ומיואש

והמילים אינן יוצאות מתוכי,

מטושטש מהערפל שאת משליכה אלי,

ומיופייך הטמירי

וכעת נשארו לי רק קוצים ואובך,

רק כעס ויגון

ואת נמלטת בכירכרה המוזהבת

נעלמת לתוך הערפל השכוח

ואני , מחפש אחרייך,

אך הערפל עז

ואיני רואה דבר.